תוס' בפט: [ד"ה בעמוד א' מחיצות] הסתפקו בגג הבולט למעלה מי, אם אמרינן בכה"ג דהויא מקום פטור מכיון שהיא למעלה מי', ויאן כרמלית תופסת למעלה מי', או דהויא כרמלית דלא מצינו מקום פטור גדולה מד' על ד', והביאו לבסוף דברי הירו' דבכה"ג הויא מקום פטור, וכן הוא דעת הרמב"ם בהל' שבת ד יד.
ונשלאת השאלה שלשיטת שמואל בצ. שגג יתר על בית סאתיים הויא קרפף שלא הוקף לדירה, ואסור לטלטל, והיר היא למעלה מי' ולשיטת תוס' והרמב"ם אין כרמלית למעלה מי'?
עוד נשאלת השאלה, דע'יקר מקור הדבר שאין כרמלית למעלה מי' הוא מכיון דמקילינן בה קולת רה"ר, ובכב: מבואר דרה"ר המתלקט י' מתוך ד' עדיין הויא רה"ר, [אילמלי דינא דמחיצה, ולר"י אמינן אתי רבים ומבטלי מחיצה עיי"ש], וא"כ נמצא שרה"ר תופסת מקום למעלה מי', אלא דאוירה למעלה מי' נתמעט מדינא דרה"ר, וא"כ מהיכ"ת שכרמלית לא יתפוס מקום למעלה מי?
שווארץ
א) אולי י"ל ע"פ הרא"ש כאן סי' ב' דלפום גמרא דילן משמע דגג הוי כרמלית, וצ"ע.
ולכאו' התירוץ לקושית כתר"ה שליט"א מובן בדברי תוספות רבנו פרץ צ. ד"ה גגין השוין ששם הביא ר"פ דברי הירושלמי שאם הוא גבוה י' חשיב להו מקום פטור גם כשרחבין ד', ואח"כ הביא דברי שמואל דמכיון דהוי קרפף שלא הוקף לדירה, אין מטלטלין בו אלא בד'.
ב) בפשוטו י"ל שלא יתכן שלמעשה מחמירים יותר בכרמלית מברה"ר דלא יהא כח הבן גדול מכח האב.
ולא הבנתי הראייה מעירובין כב: שהרי מודדים עשרה טפחים של רשות הרבים מן הקרקע של רה"ר בכל שטחו של תל המתלקט א"כ בראש של תל המתלקט דעירובין כב: לא מודדים י"ט מן הקרקע למטה אלא מודדים מן הקרקע למעלה ועי' חי' גר"ח הלוי על הרמב"ם הל' שבת פי"ד ה"ט סוד"ה עמוד שבתל פשיטא דהשלשה טפחים התחתונים הסמוכים לרה"ר הויין רה"ר ממש כיון דהם חד מקום עם רה"ר עיי"ש וא"כ אין לנו ראייה מעירובין כב: שרה"ר תופסת מקום למעלה מי'
דוד בלום