לכ' התלמידי חכמים מופלגים של כולל עיון הדף, המאירים עיני מצפי תשובתם,
בדף פד: גג הסמוך לרה"ר צריך סולם קבוע להתירו, ובלאו הכי בני רשות הרבים אוסרים עליה,
הנה כשבני רה"ר אוסרים בודאי אין הביאור בזה שהמקום נחשבת רה"ר, אלא שמכיון שמשתמשים בה בני רה"ר הויא ככל מקום שני דיורין משתמשים בה, וככותל שבין שני חצירות ונאסרת.
ונשאלת השאלה בתרתי,
א) תוס' פג: ד"ה קא סלקא דעתך כתבו שעקיר המרפסת בודאי אינה נאסרת על ידי בני חצר, " ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שאינה שלהם" עכת"ד, וא"כ בבני רה"ר ג"כ נימא שאינה שלהם ואין להם כח לאסור?
ב) בדף כ. ביאר רש"י דחצריה הפתוחה לבין הפסים מותרת לטלט מאחד להשני מכיון "דהא דליכא דיורין" ומבואר דאע"ג דבני רה"ר נכנסים שם ומבייאם בהמותהים שם לאכול, ומטפסים ועולים מטפסים ויורדים מכל מקום אינם נחשבים דיורים, וא"כ איך קא אסרי הכא?
אברהם יוסף שווארץ
א) עי' שו"ע סי' שס"א ס"א שהואיל ורבים משתמשים בו הרי זה כרשות הרבים, וכתב המשנה ברורה סק"ג לאו כרשות הרבים ממש וגו' אלא ר"ל כעין רה"ר. ומשמע שנתנו לגג זה דין של רה"ר מדרבנן מחמת שימוש הרבים, וא"כ אינו דומה לתוס' פג: ד"ה קא סלקא דעתך, כי שם אין שימוש הרבים, וגם אינו דומה להא דלעיל כ., כי גם שם אין שימוש הרבים. ולא הבנתי מ"ש כתר"ה שליט"א שבני רה"ר מביאים בהמותיהם שם לאכול.
קיצורו של דבר גג הסמוך לרה"ר נתנו לו דין של רה"ר מדרבנן הואיל ורבים משתמשים עליו.
ואם נדייק בלשון רש"י (ד"ה צריך) אפשר ללמוד למה הגג הסמוך לרה"ר הוי כרה"ר (כמ"ש שו"ע סי' שסא) כי רש"י כתב דאי עביד ליה סולם גלי דעתיה דסלקיה לגג מכח רה"ר ואיהו ניחא ליה לאשתמושי ביה, ע"כ. וביאור הדבר שמאחר שהגג סמוך לרה"ר הרי בני רה"ר יכולים להשתמש בו וכמ"ש בגמ' שמניחים הכובעים על הגג, עי' רש"י ד"ה בכומתא.
וא"כ אין הפירוש שבני רה"ר אוסרים את הגג ואין זה דין בדיור של בני רה"ר, אלא הפשט הוא שחז"ל אמרו שאע"פ שמן התורה הגג הוא רה"י גמורה כי באמת הוא שייך לאדם יחיד, מ"מ כל זמן שאין בעל הבית עושה משהו להראות שאינו רוצה שהרבה אנשים ישתמשו במקום הזה חז"ל נתנו לו דין של "כעין רה"ר". אבל ברגע שבעה"ב עושה סולם קבוע הוא מראה שהוא רוצה להשתמש בגג ובזה הוא מסלק כח רה"ר מן הגג, וכלשון רש"י, כי לפני שעשה את הסולם היה כח לבני רה"ר על המקום הזה כי בעה"ב לא מחה בהם מלהשתמש שם וכוח זה הוא מה שהביא חז"ל לומר שהגג יש לו דין של רה"ר.
[חלק מהדברים הנ"ל למדתי מדברי ערוך השולחן סי' שס"א]
ב) ובהא דלעיל כ. שו"ר בחי' ריטב"א שם שכתב דקא מספקא ליה לאביי משום דפסי ביראות אין דיוריהן דיור גמור אלא לפי שעה, ולהכי קא בעי אי אמרינן דתשמיש שעושים שם עולי רגלים לא חשיב ליה כתשמיש חצר של יחיד או של רבים, עיי"ש. ומשמע מזה שיש הבדל בין התשמיש של עולי רגלים שם שהוא רק לתקופה קצרה כל שנה, משא"כ בגג הסמוך לרה"ר בני רה"ר מניחים עליו כובעיהם כל ימות החמה.
שבוע טוב
דוד בלום
אי נימא שגדר איסור גג הסמוך לרה"ר הוא שחז"ל עשואו כרה"ר, ויש בה איסור טלטול כמו כל רה"ר מדרבנן, צע"ק מאי קא מייתי הגמרא לגבי איסורי דיורים דאסרי בתוך עשרה
איסורי דיורים דאיתא בגמ' דאסרי בתוך עשרה גם הוי מדרבנן
כל טוב
דוד בלום