לכבוד מו"ר הרב הגאון ר דוד שליט"א שלום וברכה
יש לי כמה הערות על מסכת עבודה זרה ואשמח בתשובה, אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה
דף סה:רש״י ד״ה מתני' ידיחם - במים, ואם היו מבוקעות אסורות.
ויש להעיר מה כוונת רש״י במש״כ במים. ומה בא לאפוקי. וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו׳ מדוע העתיק לשון מתניתין. וצריך עיון בזה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
לייקווד
א) עי' עבודת עבודה להגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל שכתב דלולי דמסתפי היה אומר שיש חסרון תיבה ברש"י וצ"ל ידיחם במים צוננים, וכן הוא בדברי הרב ברטנורא. ונראה שהברטנורא הוציא כן מרש"י וקמ"ל רש"י והברטנורא בעקבותיו דלא ידיחן ברותחין רק בצונן.
ב) עוד כתב המהרש"ק תירוץ אחר שיש ראיה מזה שרש"י כתב ידיחן במים לשיטת הרמ"א בתשובותיו סי' קל"ב דין י"א (הובא בש"ך יו"ד סי' ס"ט סק"ל) שהדחה ראשונה שעושים קודם מליחת הבשר אסור לעשות במי פירות כי שאר משקין מטרשי ליה [פי' מקשים הבשר עי' רש"י חולין מו: ד"ה דמטרשי וז"ל מקשין אותה כאבן - ד.ב.], הרי שרק מים מרככים ולא שאר מי פירות. ולפ"ז מ"ש רש"י ואם היו מבוקעות אסורות אין הכוונה שע"י שהענבים לבד מבוקעות נאסרות כי יין נסך לא נבלע בענבים ע"י הביקוע לבד, אלא כוונת רש"י שמכיון שחייבים להדיחן במים א"כ ע"י ההדחה הענבים נתרככו ואם בנוסף לזה הענבים מבוקעות לכן ע"י צירוף שני הדברים גם הריכוך וגם הביקוע ממילא היי"נ נבלע בענבים.
ג) ולפ"ז קמ"ל רש"י טובא דמ"ש במתנ' ואם היו מבוקעות אסורות זה רק בצירוף שהדיחם במים ולכן רש"י כתב שני הדברים ביחד במים וגם אם היו מבוקעות אסורות.
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
דוד בלום
א) עי' עבודה ברורה בשם דברי דוד שרש"י כתב מים לאפוקי יין כי מאחר שיין נסך אוסר אפילו באלף א"כ אם יתערב אפי' קצת יי"נ ביין כשר הכל אסור.
ב) אני לענ"ד הייתי אומר בפשיטות שרש"י נקט מים כי רק מים שוטפים היטב את היי"נ, משא"כ מי פירות ושאר דברים אין הדחתן כ"כ טובה כמו מים וזה דבר מוחשי במציאות שמים מנקים הכי טוב.
ג) בענין למה רש"י כתב ואם היו מבוקעות אסורות אע"ג שכתוב להדיא כן במתנ', עי' קונטרס ברית אש שמכיון שאח"כ רש"י כתב וכן יין שנפל לתוך חומץ וכו' לא גרס לכן כתב רש"י שאע"פ שלא גורסים בבא זו מ"מ בבא ד"ואם היו מבוקעות אסורות" שפיר גרסינן.
דוד בלום
א) עי' עבודה ברורה בשם דברי דוד שרש"י כתב מים לאפוקי יין כי מאחר שיין נסך אוסר אפילו באלף א"כ אם יתערב אפי' קצת יי"נ ביין כשר הכל אסור.
ב) אני לענ"ד הייתי אומר בפשיטות שרש"י נקט מים כי רק מים שוטפים היטב את היי"נ, משא"כ מי פירות ושאר דברים אין הדחתן כ"כ טובה כמו מים וזה דבר מוחשי במציאות שמים מנקים הכי טוב.
ג) בענין למה רש"י כתב ואם היו מבוקעות אסורות אע"ג שכתוב להדיא כן במתנ', עי' קונטרס ברית אש שמכיון שאח"כ רש"י כתב וכן יין שנפל לתוך חומץ וכו' לא גרס לכן כתב רש"י שאע"פ שלא גורסים בבא זו מ"מ בבא ד"ואם היו מבוקעות אסורות" שפיר גרסינן.
דוד בלום
יישר כח גדול. מי כתב קונטרוס ברית אש ?
א) אברך מזמנינו מקרית ספר שגר בשכונת ברכפלד ברח' יהודה הנשיא. ראיתי את הספר באוצר החכמה.
ידוע שרש"י הרבה פעמים כותב ה"ג והיא הגירסא שנמצאת לפנינו ומסבירים המפרשים שלפני רש"י היו גירסאות אחרות שהוא בא לאפוקי מהם והרבה פעמים המעתיקים והמדפיסים תיקנו את הגירסא ע"פ הגהת רש"י ולנו היום לא נודעה גירסא אחרת מזו שרש"י בחר (כמדומה ששמעתי אולי שרבינו תם כבר כתב דברים כעין הנ"ל בספר הישר).
ב) לאחרונה בזכות כתר"ה שליט"א אני ראיתי כמה פעמים שיש דיבור של רש"י שמתחיל עם נקודתיים ומסיים עם נקודתיים ובאמצע רש"י רק מביא את הגירסא כמו שכתובה לפנינו וכמדומה שראיתי שמסבירים (ואיני זוכר מי כתב כן) כעין הדברים הנ"ל שלא רק כשרש"י כותב ה"ג אלא גם כשיש נקודתיים כאלו זה גם מורה שהיתה גירסא אחרת שרש"י בא לאפוקי ממנה.
ג) ואולי לפעמים כמו במשנה שלנו אפילו אם לא כתוב נקודתיים (שהרי מסתמא הנקודות הם לא מרש"י עצמו אלא מן המעתיקים והמדפיסים), מ"מ המילים כתובות ברש"י אע"ג שבמשנה שלנו הוא כתוב להדיא וכעין ההסבר הנ"ל, כי רש"י בא לאפוקי מגירסא אחרת שהיום אין לנו. וי"ל שזה הטעם שרש"י כתב "ואם היו מבוקעות אסורות", וצ"ע בכל זה.
ד) יהי רצון שיזכה כתר"ה שליט"א ומשפחתו לחוג את חג הפסח בשמחה ודיצות ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
דוד בלום