את שתי הקושיות שלך מצאתי בספר "פני הנשר-שנה ט" (תש"א) עם יישוב נפלא לשתי הקושיות ביחד, ואצטט לשונו מילה במילה:

"המקנה כ׳ לתרץ קו׳ התוס׳ ל״ל קרא אותו ולא אותה [למעט אישה ממילה] תיפוק ליה דהו״ל מצות עשה שהז"ג, ותירץ דניהו דמצות מילה אינה אלא ביום אבל מצות האב להתעסק למולו והעסק ההוא אין לו זמן, ולפ״ז ההתעסקות של מילה היה הו״א דנשים חייבות ע״כ צריך קרא אותו ולא אותה לפטור אותן, מ״מ מוכח דפשיטא דההתעסקות כשירה גם ע"י אשה, ולפ׳׳ז נלע׳׳ד לפרש דברי רשי ז״ל (בע״ז כז.) דמקשה שם ומי איכא למ״ד דאשה לא והכתיב ותקח צפורה צר קרי בי׳ ותקח ופירש״י ע״י שליח והכתיב ותכרת דאמרה לאינש אחרינא ועבד ופירש״י אמרה לאחר וכרת ויל״s שמפרש על ותקח ע"י שליח ועל אמרה לאינש אחרינא ועבד לא פירש ע"י שליח אלא אמרה לאחר וכרת ועויל״ד למה צריך לרש״י לפרש על ותכרת כלל דגם בגמ׳ אמרו כן אמרה לאינש אחרינא ועביד ומה הוסיף רש"י בפירושו דאמרה לאחר וכרת׳ ולפי הנ״ל י״ל ותקמ היינו ההתעסקות. ע״כ כשרה גם בה עשתה ע״י שלימ דאיהי מצי משוי שליח ולא כן ותכרת המילה גופה דבעצמה אינה יכולה למול אמרה לאחר וכרת ולא בתורת שליחות דכיון דאיהי לא מצי עביד וכו׳ ומה שצריך רש״י לפרש ותכרת אמרה לאחר וכרת הא בגמ׳ ג״כ אמרו דאמרה לאינש אחרינא ועביד, כיון דבגמ׳ לא אמרו דאמרה לאינש אמרינא ״וכרת״ אלא ״ועבד״ הי׳ יכול לומר דגם ההתעסקות לא בתורת שליחות עבד האחר ע״כ בא לפרש דזה קאי על וכרת, אבל באמת ותקח ע״י שליח עשתה דבזה גם היא כשרה, ועוי״ל כיון דבגמ׳ איתא דאמרה "לאינש״ אהרינא משמע לזכר אמרה כן שהוא כשר למול א״כ ע״כ קאי על וכרת ולא על ותקח היינו ההתעסקות דזה כשירה גם ע״י אשה, ע"כ פירש אמרה לאחר וכרת שלא בתורת שליחות וק״ל -יעקב ברייער נאדימאראש"

ציינתי גם את שם הכותב להציב לו ציון כי מאחר שהירחון יצא בשנת תש"א והעורך נספה בשואה, וכן כנראה מי שכתב את החידוש הנ"ל, ולכן יש מצוה לדובב שפתותיהם הקדושים.

כמו כן ראיתי שהקושיה שלך מופיע בהר צבי על התורה (לרב צבי פסח פרנק) ותירץ כנ"ל וביאר שפסוק ראשון הוא לקיחת הסכין ואת זה ציפורה יכלה לעשות אך בפסוק השני מיירי במילה עצמה ולא יכולה לעשות שליח.

יואל דומב