לענ"ד מ"ש הגרי"פ עיין פרש"י לקמן מז: כוונתו שרש"י שם מפרש הקטע של המשנה של חנוני על פנקס, ומה שממשיך הגרי"פ קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה, ע"כ, אין כוונתו שרש"י בדף מז: מפרש כל המשנה עד סופה אלא כוונת הגרי"פ שהגמרא בדף מח. עד מט. תפרש את כל המשנה. והטעם שכתב זה הגרי"פ כאן שהרי משנה זו היא משנה ארוכה ויש בה הרבה דברים שטעונים ביאור אבל הגרי"פ אומר לנו שבסוף הגמ' תפרש כל הענינים במשנה ואע"ג שזה משנה ארוכה מ"מ הגמ' תפרש את הכל עד הסוף.

וכן הוא באמת בדף מח. מפרשת הגמ' הקטע במשנה אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ואח"כ הגמ' מפרשת אמר לשולחני תן לי וגו', וכן הוא עד ריש מט. כל פעם הגמ' מביאה קטע של המשנה ומפרשת הקטע עד שנגיע לסוף המשנה. ונמצא שכונת הגרי"פ שקודם מביא רש"י מז: שמפרש הקטע של המשנה על חנוני על פנקסו ואח"כ מדגיש הגרי"פ שהגמ' מפרשת שאר המשנה, וזה כונתו קמפרש כל המשנה עד סופה שהגמ' מפרשת המשנה עד סופה. נמצא לפ"ז שרש"י מז: מתחיל הפירוש של המשנה והגמ' ממשיכה בזה עד סוף הפרק.

כל טוב

דוד בלום

א) שמעתי לפרש באופן אחר ולפ"ז י"ל שמ"ש הגרי"פ "קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה" שפיר קאי על פרש"י דוקא.

ב) בעצם נשאלתי מר' מנחם ויימן נ"י מסט' לואיס מיזורי לפני כמה חדשים (כשדף יומי למד מס' סנהדרין) מדוע כל המשניות של פרק ראשון של מס' סנהדרין מופיעים במשנה אחת ואין חלוקה של משניות בתוך הפרק והבאתי (sanh-002.qa8)שמסבירים שברוב כתבי יד של הגמ', לפני המצאת הדפוס, כן היה תמיד שכל המשנה בפרק אחד הוא מובאת ביחד במשנה אחת והגמ' מפרשת כל המשנה בהמשך הפרק. כשהמציאו הדפוס התחילו יותר לחלק את המשנה בכל פרק לכמה משניות אבל עדיין יש בכמה מקומות בש"ס שכל המשניות של פרק אחד הם במשנה אחת בלי חלוקה ואחת הדוגמאות לזה הוא בפרקין פרק שביעי של שבועות שיש רק משנה אחת לכל הפרק.

ג) אמנם אע"פ שהמשנה עצמה היא רק אחת מ"מ אנחנו רואים בפרקין שהמדפיסים התחילו לפחות לחלק פרש"י על המשנה לכמה חלוקות וכן אנו מוצאים שבדף מז: מובא חלק מפרש"י על המשנה וכן בדף מח: מובא עוד מפרש"י על ההמשך של המשנה והנה לי לא ידוע איך היה הדפוס של פרש"י בפרקין לפני הגרי"פ, אולי בדף מז: עדיין היה מודפס כל פרש"י על שאר המשנה ועדיין המדפיסים לא הדפיסו מה שמודפס היום מפרש"י על דף מח:, ובאמת היה ראוי לבדוק הדפוסים הישנים לראות מתי המדפיסים חילקו פרש"י על המתנ' של פרקין לשלשה חלקים. עכ"פ נוכל לומר שאפשר שבזמנו של הגרי"פ עדיין היה כל שאר פרש"י למתנ' מודפס בדף מז: או גם אם נאמר שהיה כבר מודפס גם בדף מח: מ"מ כוונת הגרי"פ במ"ש קמפרש לכל המשנה דהכא עד סופה שבדף מז: רש"י ממשיך לפרש את המשנה, ובדף מח: הוא מסיים את הפירוש עד סוף המשנה.

חודש טוב

דוד בלום

עכשיו, איזה חודשיים אחרי המשא ומתן דלעיל, למדתי בס"ד קצת מפרק ערבי פסחים (לקראת פסח תשע"ח הבעל"ט) וראיתי במסורת הש"ס פסחים קטז: אות כ' וז"ל, הנראה כי בגמרא של הרשב"ם הי' המשנה נחלקת לשתים, ע"כ. עיי"ש שיש משנה ארוכה בדפוסים שלנו, אבל הרשב"ם מפרש אותה בשני חלקים. ובאמת נראה דומה לזה הוא ברש"י פרק שביעי של מס' שבועות שבדפוסים שלנו כל המשנה בפרקין נדפס בפעם אחת, משא"כ בגמרא של רש"י נראה שנחלקת המשנה לשתים.

והנה לעיל הבאתי שכתבו שברוב הכת"י שלפני המצאת הדפוס כל המשנה בפרק היתה כתובה ביחד בפעם אחת לבד אבל עתה לכאו' רואים הפוך מזה שבגמרא של רש"י ורשב"ם היתה המשנה נחלקת לשתים גם במקום שבדפוסים שלנו כל המשנה נדפסה בפעם אחת וצ"ע רב בזה.

דוד בלום

עכשיו, איזה חודשיים אחרי המשא ומתן דלעיל, למדתי בס"ד קצת מפרק ערבי פסחים (לקראת פסח תשע"ח הבעל"ט) וראיתי במסורת הש"ס פסחים קטז: אות כ' וז"ל, הנראה כי בגמרא של הרשב"ם הי' המשנה נחלקת לשתים, ע"כ. עיי"ש שיש משנה ארוכה בדפוסים שלנו, אבל הרשב"ם מפרש אותה בשני חלקים. ובאמת נראה דומה לזה הוא ברש"י פרק שביעי של מס' שבועות שבדפוסים שלנו כל המשנה בפרקין נדפס בפעם אחת, משא"כ בגמרא של רש"י נראה שנחלקת המשנה לשתים.

והנה לעיל הבאתי שכתבו שברוב הכת"י שלפני המצאת הדפוס כל המשנה בפרק היתה כתובה ביחד בפעם אחת לבד אבל עתה לכאו' רואים הפוך מזה שבגמרא של רש"י ורשב"ם היתה המשנה נחלקת לשתים גם במקום שבדפוסים שלנו כל המשנה נדפסה בפעם אחת וצ"ע רב בזה.

מצאתי ספר אחד שמאריך בענין מה שהרבה פעמים ברש"י ושאר מפרשים המשנה נחלקת לכמה חלקים אע"פ שבגירסא שלנו כל המשנה נשנית בפעם אחת.

זה בספר כסא רחמים (על מס' סנהדרין) לרבי רחמים הורי זצ"ל מחכמי ג'רבא בתוניסיה לפני כמאתיים שנה. הספר יצא לאור ע"י הרב מאיר מאזוז שליט"א בשנת תשל"ז ושוב הדפיס קונטרס זה עם כללי רש"י בספרו ארים נסי על מס' יבמות עמ' שסא.

בכסא רחמים מביא הרבה דוגמאות על זה וכעת רק אביא בס"ד קצת מקומות שראינו בלימוד דף יומי לאחרונה.

בסנהדרין פט. תנן הבא על אשת איש כיון שנכנסה לרשות הבעל וגו' וברש"י צ. ד"ה לרשות הבעל פי' כגון מסרה וגו' ובדפוסים שלנו דברי רש"י בסוגריים ובגליון שם כתב שמן ד"ה לרשות עד ד"ה מה ת"ל שייך למתנ' לעיל פט.

אמנם באמת משמע שבגירסת רש"י החלק השני של המשנה מן "הבא על אשת איש" היה כתוב נפרד מן החלק הראשון שמתחיל "נביא השקר" לכן רש"י מפרש זה על דף צ. ששם בספריו היתה כתובה הגמ' על הקטע השני של המתנ'

הנה דיון זה התחיל בכולל שלנו עם הערת ר' מנחם ויינר נ"י מסט. לואיס מיזורי מדוע כל המתנ' בפרק ראשון של מס' סנהדרין כתובה בפעם אחת. אמנם נראה שבש"ס של רש"י גם משנה הראשונה של סנהדרין היתה נחלקת לחלקים דלא כדפוסים שלנו דהנה במשנה ראשונה דסנהדרין תנן והמוציא שם רע בשלשה ובגליון שם כתב עי' לקמן ח. ב' דיבורי רש"י המוציא שם רע וחכמים שייכין לכאן. והנה שם ח. יש רש"י ד"ה המוציא שם רע וכתב בגליון "שייך למתנ'" וכן לפי הגליון רש"י שם ד"ה וחכמים שייך למתנ'. אבל מה שנראה בעליל שבספרי רש"י המשנה הראשונה של סנהדרין התחילה "דיני ממונות" ונסתיימה "והמפתה" והמשנה השניה התחילה "המוציא שם רע" והיתה כתובה בנפרד לקמן ח.

ועי' רש"י סנהדרין ב. במתנ' ד"ה דיני נפשות, וז"ל, לקמן בפרקין ובגליון הגיה צ"ל כדלקמן במתניתין כי לפי הגליון כל המשנה היא חלק אחד אמנם לפי מה שנתבאר יש לקיים גירסת רש"י כמו שהיא לפנינו כי המשנה היתה נחלקת לכמה חלקים ו"דיני נפשות בעשרים ושלשה" היתה כתובה במשנה נפרדת בספרי רש"י לכן לא שייך לומר כדלקמן במתניתין.

יש עוד הרבה דוגמאות לזה הובאו בכסא רחמים וארים נסי, עיי"ש. וגם יש מקרים שהוא להיפך שבספרי רש"י ושאר מפרשים כל המשנה היתה כתובה בגוש אחד ובספרים שלנו היא נחלקת לכמה חלקים. על כל פנים נראה שאין דבר זה תלוי על המצאת הדפוס כמו שחשבתי בהתחלה, שהרי רש"י ורשב"ם חיו כמה מאות שנה לפני המצאת הדפוס, אלא משמע שגם לפני הדפוס היו גירסאות שונות בענין חלוקת המשנה.

כל טוב

דוד בלום