לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
שבועות כד:
ואמר רבא כו' שלא אוכל תאנים וענבים כו'
ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חיילא נמי אחלב כו'
ויש לעיין מדוע נקט הגמרא תמרים וחלב ולא תאנים וחלב או ענבים וחלב.
ועיין ריטב"א שכתב דמשום דאיירי רבא בתאנים נקט המקשן נמי תאנים דהיה יכול לומר שבועה שלא אוכל בשר וחלב עיין שם.
וצ"ע שהרי המקשן אמר תמרים וחלב. ולכאורה צ"ל שהריטב"א גרס תאנים במקום תמרים. אולם לא ראיתי גירסא זו ברמב"ן רשב"א כו' וצע"ק.
גם קשה על גמרא שלנו מדוע באמת נקט המקשן תמרים וצ"ע בזה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
אולי י"ל ע"פ ברכות יב. שאם אכל תמרים וחשב שהוא לחם שאפילו סיים בברכת הלחם יצא, ומפרשת הגמ' משום דתמרי מיזן זייני. ועיי"ש ברא"ש שיוצא בברכת המזון על התמרים מה שאין כן בשאר שבעת המינים, ע"כ .ולמידים אנו מזה שתמרים הם שונים מתאנים וענבים שתמרים יותר מזינים ולכן כשהגמ' כאן דיברה על חלב (שהוא גם מזין יותר מפירות) חיברה חלב עם תמרים משום שתמרים מזינים יותר מתאנים וענבים.
כל טוב
דוד בלום
אחד מן הידידים שלי שליט"א אמר שכאן קושיא מעיקרא ליתא שהרי רבא אמר למאן דאית ליה איסור כולל וגו' מיגו דחייל אענבים חייל נמי אתאנים ועל זה מתיב רבא בריה דרבה מהמשנה בכריתות יג: והקשה ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב וגו', והרי רבא בריה דרבה אינו משועבד כלל לרבא ואינו חייב להשתמש באותם דוגמאות של מאכלים שהשתמש רבא. והרי רבא השתמש במילים תאנים וענבים אבל רבא בריה דרבה יכול להשתמש במילים תמרים וחלב כי אמורא אחד אינו משועבד לאמורא אחר ועל זה שייך לומר גברא אגברא קא רמית (עי' סנהדרין כה. ובעוד כמה מקומות בש"ס שהגמ' שואלת גברא אגברא קא רמית).
שבוע טוב
דוד בלום
עיין בריטב"א
הריטב"א גורס כגון דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחלב וכתב הריטב"א משום דאיירי רבא בתאנים נקטיה והיינו שרבא בריה דרבה נקט תאנים משום שגם רבא נקט תאנים.
הנה וודאי הרבה פעמים אמורא אחד נגרר אחר לשונו של אמורא אחר וברור שאינו תמיד חולק על שאר אמוראים אמנם אם לפעמים אמורא נקט לשון אחרת מן האמורא הראשון אין בזה שום קושיא כי יש לנו כלל גברא אגברא קא רמית שהאמוראים אינם חייבים להסכים עם חביריהם האמוראים. וזה מה שמצינו לפי הגירסא שלנו בגמ' שרבא אמר תאנים וענבים משא"כ רבא בריה דרבה אמר תמרים כי אינו משועבד לדברי רבא.
יש רק להוסיף שמשמע שהריטב"א כאן בא למעט במחלוקת וזה באמת כלל ידוע בפוסקים שתמיד ראוי למעט בפלוגתא כמ"ש אפושי פלוגתא לא מפשינן ויש גם ביטוי מפורסם "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" דהיינו שדרך החכמה בכל החיים לשאוף לשלום, לכן אם אפשר תמיד משתדלים למעט במחלוקת. לכן כתב הריטב"א משום דאיירי רבא בתאנים לכן גם רבא בריה דרבא נקט תאנים (אמנם הגירסא שלנו לא קפיד על זה כי יש כלל שהאמוראים לא משועבדים אחד לשני ויכולים לחלוק זה על זה כמ"ש גברא אגברא קא רמית בתמיה).
דוד בלום
הבנתי, אבל יש סתירה בריטבא, מתחילה מבואר שגורס תאנים ואח"כ מבואר שגורס תמרים
אולי עיקר הגירסא בריטב"א הוא תאנים כמ"ש "משום דאיירי רבא בתאנים נקטיה" ומ"ש אח"כ "ומיגו דחיילי אתמרים" זה בא מן המעתיקים שנמשכו אחר הגירסא שלנו בגמ' שגרסינן תמרים וחשבו שגם הריטב"א גרס תמרים.
כל טוב
דוד בלום