לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
סנהדרין ק: רש"י ד"ה דלא לבעול שלא כדרכה - דאין הגון לאדם לשנות את דרכו "והיינו דקאמר מאודניה"
אשמח בביאור כוונת רש"י
ייש"כ גדול,
שמואל דוד בערקאוויטש
נלע"ד שיש לפרש דברי רש"י כך דהנה אפשר לומר שהאוזן הוא הסוף של הגוף כמו שידוע שביום קר האוזן הוא מתקרר הכי מהר כי הדם מגיע בסוף אל האוזן שהוא בקצה הגוף, ולכן אינו מקבל חום מן הדם וזמ"ש בגמ' לא תינטוש גילדנא מאודניה פי' לא תתחיל מן הסוף כי מי שמתחיל מן הסוף הרי משנה דרכו, וזמ"ש רש"י דאין הגון לאדם לשנות את דרכו כי מי שבועל שלא כדרכה משנה את דרכו.
ואולי יש גם לפרש ע"פ דרש [והרי בגמ' כאו כתוב אי מדרשא] דעי' כתובות ה: שהאזניים נכוות תחילה לאברים ופרש"י שהם רכות (וזה אולי גם משום שהאזניים הם בסוף הגוף וכנ"ל ). ועיי"ש בחידושי אגדות למהר"ל מפראג שהקלקול בא מן האוזן ומש"ה הגמ' מדמה קלקול של בעילה שלא כדרכה לאוזן. ועדיין צ"ע בכוונת רש"י כאן.
שמעתי להביא סיוע קצת להנ"ל מחולין צו: בשם רב הונא שגדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו, וכתבו תוס' (ד"ה אפילו) שהאוזן רחוק מן החלב הרי שיש משמעות שהאוזן נחשבת החלק הכי מרוחק של הגוף ומש"ה האוזן נחשבת שונה משאר הגוף, וזמ"ש רש"י סנהדרין שלשנות את דרכו דומה לאוזן כי הוא שונה ולכן אין לאדם לשנות את דרכו ולבעול שלא כדרכה וכנ"ל.
גם ראיתי שיש שהבינו שיש קצת סתירה בין רש"י כאן (ד"ה גלדנא) לבין רש"י (ד"ה דלא) כי קודם רש"י כתב שדרכו של דג להתחיל הפשטו מאזנו אבל אח"כ רש"י כתב שאודניה מקרי לשנות את דרכו.
אמנם נלענ"ד שאין כאן סתירה כי רש"י (ד"ה דלא) קאי על הלישנא בגמ' שלומדים מדרשא, משא"כ רש"י (ד"ה גלדנא) קאי על הגמ' שלומדים מפשטיה וא"כ כשמדברים על דג ממש כפשוטו של המימרא בספר בן סירא בכה"ג באמת הדרך להתחיל מן האוזן משא"כ ללישנא דגמ' מדרשא אין הכוונה על דג כפשוטו אלא הוא משל על בן אדם ואצל בן אדם האוזן מקרי שונה משאר הגוף לכן דומה לכשלא כדרכה.
הצלחה רבה
דוד בלום
ייש"כ גדול על דבריך הנפלאים!
ראיתי בספר בארות המים שהרגיש ברש"י הנ"ל ולא הבנתי דבריו, אשמח אם תוכל להסביר לי כוונתו.
ראיתי בספר מי באר להרב אליהו גומבו שהביא ספר בארות המים, וז"ל, והיינו דקאמר מאודניה פי' דאגב אורחיה קמ"ל דדרך ורגילות בדג להתחיל הפשט העור של הדג מאזנו ומ"מ קמ"ל שלא תפשיטנה כדי שתוכל לאכלו כלפתן, ע"כ.
נראה פירושו דהנה איתא בספר בן סיסרא לא תינטוש גילדנא מאודניה ומזה שבן סיסרא הוצרך להזהיר אותנו לא להפשיט את הדג מן האוזן משמע שהדרך בלא"ה היה להפשיט מן האוזן ומשמע שלולי אזהרת בן סיסרא שפיר היה ראוי להפשיט מן האוזן וזה משום שרגילות להתחיל הפשט העור מאזנו.
והטעם שלולי אזהרתו היה ראוי להתחיל ההפשט מאזנו הוא משום שזה הדרך של רוב העולם ולמדנו מזה שאין הגון לאדם לשנות את דרכו, והטעם שבן סיסרא אמר משל זה הוא משום שרצה לרמז שלא לבעול שלא כדרכה.
יישר כח גדול
דוד בלום
גם בנדרים דף כ: נמשל שלא כדרכה לדג, בדברי רבי יוחנן אליבא דחכמים וכן בדברי רב, אלא ששם המשל שונה, ויש עוד הפרש, ששם הענין אינו נידון לענין לכתחילה, כי אם לענין כפיית הבעל שלא לעשות כן.
פירוש הדואר (אימייל)
ראוי לציין שהתורת חיים סנהדרין נד. (ד"ה אמר רבי ישמעאל) לומד מהגמרא שלנו שביאה שלא כדרכה מותר מן הדין באשתו כי בגמרא כאן כתוב אורח ארעא קמ"ל שלא לבעול שלא כדרכה, משמע שאין איסור לבעול שלא כדרכה רק שאין זה דרך ארץ.
חנוכה שמח
דוד בלום