דיונים על הדף - בבא בתרא כא

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

מדוע לא פירש רש"י כפשוטו ברופא נפשות

שמואל דוד

הכולל משיב:

א) נלע"ד שיש לפרש ע"פ סמ"ע סי' קנ"ו סק"ג שהביא שגם הלבוש בעיר שושן העתיק שבני המבוי מעכבין לא לעשות מוהל כרש"י, וכתב בסמ"ע שהלבוש לא דק שהמחבר ע"כ לא סבירא ליה הכי שהרי בסמוך בס"ג כתב דכל מילי דמצוה אינו יכול למחות בו, עיי"ש. והנה מקור השו"ע בס"ג הוא מהטור שכתב שכמו שמצינו בגמ' שאין השכנים יכולים למחות ביד מלמדי תינוקות של תורה, ה"ה נמי לכל מילי דמצוה כגון לחלק צדקה או להתפלל בעשרה אין יכולים למחות.

ב) ומשמע שהסמ"ע למד שרש"י חולק על הטור וס"ל שרק במצות תלמוד תורה אין השכנים למחות, משא"כ שאר מצות שפיר יכולים למחות. לכן כתב רש"י שאפילו רופא שהוא עוסק במצות, מילה מ"מ יכולים למחות, וכונת רש"י במ"ש מוהל לאפוקי משיטת הטור.

ג) ויש להוסיף דעי' סנהדרין יז: דתניא כל עיר שאין בה י' דברים הללו אין ת"ח רשאי לדור בתוכה וגו', ואחד מן הדברים הוא רופא ופרש"י למול תינוקות. הרי שגם שם רש"י פי' שרופא היינו מוהל. אמנם נראה שאין לומר שכל מקום שכתוב בש"ס רופא בע"כ פי' מוהל לרש"י, אלא יכול להיות או רופא נפשות או מוהל, וכונת רש"י ב"ב במ"ש מוהל לאפוקי משיטת הטור ושו"ע וכאמור.

חילך לאורייתא!

דוד בלום

הכולל מוסיף:

א) עי' בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' כ"ו שמבאר הדברים יותר דהנה עי' ט"ז חו"מ ריש סי' קנ"ו שהקשה על הסמ"ע שהבאתי לעיל כי הסמ"ע כתב שמכיון שהשו"ע ס"ל שלכל דבר מצוה אין השכנים יכולים לעכב, א"כ צ"ל שמ"ש המחבר שלרופא יכולים לעכב בע"כ איירי ברופא נפשות. והקשה הט"ז על הסמ"ע וז"ל תמהני מאי תיקן לפ"ז דאטו רופא נפשות אינו מצוה, עיי"ש בט"ז.

ב) וכתב באבנ"ז הנ"ל (ד"ה ובר) שקושית הט"ז היא קושיא אלימתא כי ז"ל השו"ע יו"ד סי' שלו ס"א, נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצוה היא, עיי"ש. וכדי ליישב הדברים כתב האבנ"ז חילוק ע"פ מ"ש הב"י ריש סי' קנו (ד"ה תא) בדעת הרמב"ן דס"ל לרמב"ן שאפילו לדבר מצוה יכול למחות בידו אם לא ללמוד התינוקות [כדעת רש"י ודלא כדעת הטור וכמו שכתבתי בתשובתי הראשונה בס"ד] ומשום תקנת יהושע בן גמלא. כלומר דכיון דתקנה היא מבטלת דינו של זה כדי שלא יחזור הדבר לקלקול,ו עיי"ש בב"י. וכתב האבנ"ז שלפ"ז רפואה אע"ג שמצוה היא, מ"מ אפילו אינם יהודים עושין כן ולא חיישינן שיתבטל.

ג) ולפ"ז י"ל שלכן כתב רש"י מוהל ולא רופא נפשות שאע"ג ששניהם מצוה, מ"מ יש יותר סברא להתיר במוהל כי היא מצוה שרק שייכת ליהודים מכח ציוויי התורה ויש יותר חשש שתתבטל אם לא נתיר למוהל לפתוח בית מלאכתו בחצר. ועל זה קמ"ל רש"י שאפילו מצוה כזו לא מתירים בחצר כשמפריע לאחרים וכ"ש רפואת נפשות שאם לא נתיר בחצר אין חשש שיתבטל, אלא הרופא יעשה מרפאה במקום אחר כי יש צורך גדול טבעי לכל העולם ברפואת הגוף.

ד) אמנם עי' פרישה (לבעל הסמ"ע) סי' קנו ס"א (ד"ה ומ"ש שביקש) שכתב שרופא הגוף אינה של מצוה, עיי"ש. אבל לענ"ד צ"ל שאין כונתו שאינה מצוה כלל אלא דעתו שגם לשו"ע שהשכנים לא יכולים לעכב על מצוה בחצר, מ"מ במצות רפואת הגוף שלכל העולם יש צורך בה אין לחוש שתתבטל מצוה זו אם לא נתיר לרופא לקבל חולים בביתו בחצר.

דוד בלום