עוד דיונים על הדף
1. יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה 2. אחיה השילוני ראה את עמרם 3. אחיה השילוני ראה את עמרם
דיונים על הדף - בבא בתרא קכא

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט

אבקש סליחה על הטירחא אבל תורה היא כו'

רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה

ויש לעיין, מדוע "טוב" היינו שלא הסריחו ו"מטיב" היינו שנתנו לקבורה. וצ"ב בזה.

ועוד יש לי להעיר על הרשב"ם שכתב וז"ל דאמר רב מתנה כו' - ולכך שמחו שזכו לקבורה ושלא הסריחו עכ"ל

וקשה, חדא מה כוונתו בזה, ועוד מדוע שינה מלשון הגמרא והקדים קבורה לסרחון. ואולי עיקר ההטבה היתה הקבורה וצ"ע. ועיין לשון רשב"ם פסחים דף קד:

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

א) עי' מהרש"א וז"ל הטוב משמע שהוא עושה טוב והיינו שלא הסריחו והמטיב משמע שהוא מטיב ע"י אחרים דהיינו שניתנו לקבורה ע"י אחרים, עיי"ש. וביאור הדברים שאצל הרוגי ביתר היו שתי חסדים של הקב"ה אחד שלא היה קשור לבני אדם אלא רק דבר שבא מעצמו שהמתים לא הסריחו וזה "הטוב" שאע"פ שהיו כ"כ הרבה מתים וע"פ הטבע היו יכולים להסריח, מ"מ הקב"ה עשה חסד בלי שליחות של בנ"א ולא נתן למתים להסריח. והיה עוד חסד שהקב"ה נתן בלב המלכות שינתנו לקבורה כמ"ש מהרש"א וזה המטיב שבנ"א הטיבו עם המתים וקברו אותם.

ב) עי' מהרש"א בשם הרא"ש שהביא מירושלמי למה יש לנו לשמוח על קבורתם וז"ל, כשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתיד לחזור עד שיבא בן דוד, עיי"ש. ונראה ביאור הדברים ע"פ מ"ש מהרש"א שבתחילה גזרה מלכות הרשעה שלא לקבור אבל אח"כ הקב"ה נתן בלב מלכות אחרת לקבור, ונראה שזה מורה שעדיין הקב"ה מרחם על עם ישראל כי מלכות הרשעה לא רק שהחריבו עם ישראל רח"ל אלא גם אחרי זה נהג בתכלית הבזיון ואפי' לא נתנו לקבור. אבל כשהקב"ה נתן בלב מלכות אחרת לקבור זה סימן שעדיין ה' מרחם על עמו ישראל, וא"כ מזה אנו בטוחים שאע"פ שעכשיו נגדעה קרן ישראל מ"מ בסוף יבא בן דוד ואז תרום קרננו בב"א.

ד. בלום

הכולל מוסיף:

שמעתי מתלמיד חכם שליט"א שהטעם שהרשב"ם (ד"ה דאמר) הקדים קבורה לסרחון הוא משום דקאי על לשון הגמ' "שנתנו הרוגי ביתר לקבורה" ושם בגמ' רק נזכרה קבורה, אמנם הרשב"ם גם הזכיר סרחון כי זה גם היה חלק גדול מן הנס שעד שזכו לקבורה לא הסריחו לפני זה. אמנם אח"כ הגמ' אומרת הטוב שלא הסריחו וגו' ושם הקדים סרחון כי קאי על הברכה שתיקנו חז"ל, ושם לא שייך לומר המטיב קודם הטוב כי הטוב הוא בנין קל משא"כ המטיב הוא בנין הפעיל ולא שייך לומר הבנין המורכב לפני בנין הפשוט. ועי' לעיל א) מה שכתבתי בשם מהרש"א למה "הטוב" שייך לסרחון והמטיב שייך לקבורה.

גוט יום טוב

דוד בלום