שטר מקושר היה כותבים מאוחר דהיינו על שנה ראשונה למלך כותבים שניה כו'
וכתב המאירי וז"ל "זה מענין התקנה שכשיגיע הגט לידו יהא המגרש טועה וחושב עדיין אתה רשאי לגרש בגט זה שהרי הוזכרה בו שנה הבא ונותן לעניניו מתון עד שיתחרט"
אשמח בביאור כוונתו.
שמואל דוד בערקאוויטש
מ"ש המאירי זה מענין התקנה נראה שפירושו דלעיל קס: איתא שתיקנו רבנן מקושר משום כהנים קפדנים שלא יהא להם קל לגרש נשותיהם. ומפרש המאירי שמה שכותבים מאוחר בגט מקושר הוא גם כדי שלא יגרשו הכהנים בקל כי כשהמגרש יקבל את הגט מן הסופר יחשוב שהזמן של הגט עדיין לא הגיע כי בגט כתוב שנה שניה למלך והמלך עדיין עומד בשנה ראשונה. לכן הבעל יחשוב שבלא"ה אינני יכול לגרש אשתי בגט זה אלא אני צריך להמתין עד שנה הבאה עד שאפשר לגרש בגט זה ויש לי זמן לחשוב עוד עד שאגרש, ובין ובין כך יתקרר דעתו וישכח כעסו על אשתו ויחליט שאינו רוצה לגרשה באמת. ומ"ש המאירי נותן לעניניו מתון עד שיתחרט, פי' שימתין מלגרש וביני וביני יתחרט לגמרי מן הגירושין ויעשה שלום עם אשתו.
המאירי אינו מפרש כרשב"ם קסד: ד"ה והלא כי הרשב"ם כתב הטעם שכותבים מאוחר , וז"ל, כדי לתת חילוקים הרבה וחומרות במקושר משום תקנת הכהנים הקפדנים, ע"כ. דהיינו שלרשב"ם אין קשר ישיר בין מקושר לבין עיכוב הגט אלא יש תקנה כללית לעשות חומרות בגט משום כהנים הקפדנים, משא"כ למאירי יש תועלת ישירה בזה שהתאריך בגט הוא מאוחר כי יחשוב הכהן שאינו זקוק למהר לתת הגט ובין כך ובין כך יתחרט.
כל טוב
דוד בלום
ייש"כ גדול!
אבל מה כוונת המאירי" שטועה וחושב עדיין אתה רשאי לגרש בגט זה "
עי' גיטין יז. מפני מה תיקנו זמן בגיטין רבי יוחנן אמר משום בת אחותו ופרש"י שמא תזנה תחתיו ואם אין זמן בגט חס על קרובתו ויכול לומר שזינתה אחרי שנתגרשה ופטורה ממיתה, א"כ אם הבעל מקבל גט מן הסופר והזמן שכתוב בגט כבר עבר הרי הגט פסול כי לפי רבי יוחנן (דקיי"ל כותיה) גט מוקדם פסול שמא יכתוב גט מוקדם כדי להציל בת אחותו משא"כ גט מאוחר הבעל יכול לחכות עד שמגיע הזמן הכתוב בגט ואז יגרש אשתו.
וזה מ"ש המאירי שטועה וחושב עדיין אתה רשאי לגרש בגט זה, פי' שחושב שיכול לחכות עד הזמן שכתוב בגט ואז ימסור הגט לאשתו ואמרו חז"ל אולי ביני וביני יתחרט ויעשה שלום עם אשתו.
בהצלחה רבה
דוד בלום
אבל מדוע זה טעות?!
הבעל מקבל את הגט למשל בי"ח תמוז בשנה הב' של המלך אבל כתוב בו י"ח תמוז בשנה הג' של המלך והבעל חושב בטעות שנשאר עוד זמן להשתמש בגט זה שהרי התאריך רק מגיע בעוד שנה והוא אינו יודע שהמנהג הוא להוסיף שנה אחת על השנה האמיתית ומכיון שכתוב שנה ג' באמת זו שנה ב' של המלך והגט כשר היום. עכ"פ מאחר שהבעל חושב בטעות שיש לו עוד זמן בשביל להשתמש בגט זה הוא אינו מזדרז לגרש בו ובין בין ובין כך מתפייס עם אשתו.
בהצלחה רבה
דוד בלום
ועוד קשה לי, שבגט מאוחר אפשר שבת אחותו זיהתה לאחר הגט ומ"מ חושבים ב"ד שזינתה קודם
הבעל אינו יכול לגרש בגט זה לאחר יח תמוז?
אם הגט מאוחר א"כ ודאי משמע מתוך הגט שבשעה שזינתה היתה אשת איש וחייבת מיתה. ואפילו אם היא טוענת שמכיון שהגט מאוחר א"כ נתגרשה לפני הזמן שכתוב בגט, מ"מ מאחר שידעינן שפעם היתה אשת איש לכן היא בחזקת אשת איש. ועי' קידושין פ. שסוקלין ושורפין על החזקות. נמצא שכל עוד שלא תוכל להוכיח בבירור שהיתה פנויה בשעת הזנות הרי היא חייבת מיתה.
בהצלחה
דוד בלום