עוד דיונים על הדף
1. שליחות יד במחשבה 2. הזהב קונה את הכסף
דיונים על הדף - בבא מציעא מד

שמואל דוד שואל:

לכבוד מו"ר הגאון שליט"א אחדשה"ט

א) בבא מציעא מד. מתני' הזהב קונה את הכסף הכסף אינו קונה את הזהב כו' כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות "אינו יכול לחזור" בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות "יכול לחזור בו"

והנה הכוונה ביכול לחזור בו ואינו יכול לחזור היינו ששניהם אינם יכולים לחזור כו' ויש לעיין מדוע כתבה המשנה בלשון יחיד.

ועיין רש"י בד"ה הזהב וז"ל הלוקח דינרי זהב טבועים בדינרי כסף ונתן לו דינרי זהב משיכת הזהב קונה את הכסף לבעל הזהב ונתחייב לו זה משקיבל דינרי זהב לתת לו דינרי הכסף "ואינו יכול לחזור בו" אבל הכסף אינו קונה את הזהב שאם נתן לו דינרי הכסף תחילה לא קנה "ויכולין שניהם לחזור" כו' ויל"ע מדוע אצל אינו יכול לחזור כתב רש"י בלשון יחיד ואצל יכול לחזור כתב בלשון רבים "ויכולין שניהם לחזור"

עוד יש להעיר, דהנה בהא דקתני מתניתין "אינו יכול לחזור בו" לא פירש"י כלום אולם אצל "יכול לחזור בו" כתב רש"י וז"ל יכול לחזור בו זה וזה. וצ"ע כנ"ל.

ב) אסיים בווארט שאמרתי בילדותי על פרשת לך לך,

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה כו' ובמדרשים דעד כאן לא ידע שהיתה יפת תואר ובדרך למצרים עברו דרך המים וכו' והנה כיון שהיתה שרה יפת תואר היו להם צרות וכמו שראינו בהמשך הפסוקים. ונראה דמרומז בקרא ויהי כאשר הקריב לבוא "מצרימה" - אותיות "מים" "צרה" ודוק'

מה דעת כת"ר שליט"א בזה

החותם בכבוד,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

א) עי' שושנים לדוד על המשניות לרבי דוד פרדו זצ"ל שפי' שהטעם שלא הוצרך למיתני יכולים לחזור בלשון רבים הוא משום שעיקר החידוש הוא שהלוקח יכול לחזור בו, ומאחר שידענו שהלוקח יכול לחזור בו כ"ש שהמוכר יכול לחזור בו, שהרי איתא לקמן מז: כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות, ומשמע שבמוכר יותר פשוט שצריך משיכה דוקא. והנה מה דתנן יכול לחזור בו פי' הלוקח שהרי קאי על מה דתנן לפני זה נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות וזה מיירי בלוקח. ומכיון שאנו יודעים שהלוקח יכול לחזור בו פשיטא שהמוכר יכול לחזור בו ואין צורך ללמד זה במתנ' לכן די למיתני בלשון יחיד.

ובהא דלא פי' רש"י כלום אצל אינו יכול לחזור בו ואילו אצל יכול לחזור בו פי' זה וזה, הנה בהא דתנן בסיפא ר"ש אומר כל שהכסף בידו ידו על העליונה כתב רש"י פליג אדרבנן דאמרי נתן לו מעות יכול לחזור בו אפילו לוקח ואתא ר"ש למימר מוכר וגו' יכול לחזור בו אבל לוקח אין יכול לחזור בו ע"כ. והנה משמע דכונת רש"י בפירושו בסיפא דמתנ' לבאר הפלוגתא בין רבנן ור"ש דלרבנן זה וזה יכול לחזור ולר"ש רק מוכר יכול, לכן טרח רש"י לכתוב שלרבנן זה וזה יכול לחזור משא"כ אצל מה דתנן לעיל אינו יכול לחזור בו פשיטא דשניהם אינם יכולים לחזור ואין מחלוקת בזה, לכן לא הוצרך רש"י לכתוב כלום (עי' נתן פריו).

בכל חותמי ברכות

דוד בלום