i really do not understand the question and answers of tosfot at all. it just isnt fitting in

Doniel Benchabbat, London, England

4) TOSFOS DH EIN RETZONI SHE'YEHEI PIKDONI B'YAD ACHER

תוספות ד"ה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר

(SUMMARY: Tosfos proves that this obligates only if we can say that the Ones came because he handed it over to the other person.)

אין לפרש דטעמא דחייב לר' יוחנן אליבא דאביי משום דשינה מדעת המפקיד ולכך יתחייב בכל האונסין אפי' באונסין שהיו ראוין לבא ברשות שומר הראשון

(a) Suggestion: Abaye holds that R. Yochanan obligates because he deviated from the owner's intent. Therefore, he is liable for all Onesim, even for Onesim that were proper to come in the Reshus of the first Shomer.

דא"כ מאי פריך אביי לרבא לקמן לימא ליה ר' אמי לר' אבא מלאך המות מה לי הכא מה לי התם כו'

(b) Rejection: If so, what was Abaye's challenge to Rava, that R. Ami should tell R. Aba 'the angel of death would have killed it no matter where it was!'?

והלא כיון דשינה מדעת בעל הפרה הוא חייב אפילו באונסין שהיו באין אפי' אם היתה ברשותו לכך הוצרך לתרץ שהשאיל מדעת בעלים

1. Since he deviated from the intent of the cow's owner, he is liable even for Onesim that would have come in his Reshus! Therefore [R. Ami] needed to answer that he lent with the owner's permission!

אלא י"ל דהטעם הוא דחשיב כאילו פירש לו שאם ישנה מדעתו כגון שימסרנה לאחר שיהיה כאילו פשע בה

(c) Explanation: Rather, the reason is because it is considered as if he specified to him that if he will deviate from his intent, e.g. he will hand it over to someone else, it will be as if he was negligent...

וכל אונסין שיארעו לה שנוכל לתלות שאם לא מסרה לאחר שלא היו נארעים חייב בה

1. ... And any Ones that occurs to it, that we can attribute that had he not handed it over to someone else, it would not have occurred, he is liable for it.

כגון אם מתה בבית שומר שני דיש לתלות דהבלא דאותו בית

2. E.g. if it died in the house of the second Shomer, we can attribute that the hot air in that house killed it;

ושמא אם היתה בבית שומר הראשון לא היתה מתה שבריא בית אחד יותר מאחר

i. Perhaps if it were in the house of the first Shomer, it would not have died, for some houses are healthier than others.

והוי כפשע בה ויצאה לאגם שהוא מרעה שמן וטוב ומתה דחייב לאביי דאמר דהבלא דאגמא קטלה

3. This is like one who was negligent with it, and it went out to the swamp, which is a good pasture, and it died. He is liable according to Abaye, who says that the hot air in that house killed it.

וכן לרב אם מסרה לחש"ו ומתה ברשותן חייב מהאי טעמא

4. Also according to Rav, if he handed it over it to a Cheresh, lunatic or child and it died in their Reshus, he is liable for this reason.

והיכא שלא פשע בה כגון לרב כשמסרה לבן דעת או שנעל בפניה כראוי ויצאה לאגם או שהוליכה בעצמו לאגם ומתה שם פטור

(d) Distinction: When he was not negligent with it, e.g. according to Rav he handed it over one with understanding, or he locked in front of it properly and it went out to the swamp, or he himself led it to the swamp, and it died there, he is exempt;

אבל אם נעל בפניה שלא כראוי אף על פי שפשע אם מתה שם פטור כיון דאפילו נעל בפניה כראוי היתה מתה שם

1. However, if he did not lock in front of it properly, even though he was negligent, if it died there, he is exempt, since even had he locked in front of it properly, it would have died there.

ואפילו למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב היינו דוקא כמו צריפא דאורבני דאפשר אם לא פשע מתחילה לא היה נארע אונס של גניבה

2. Even according to the opinion that the beginning was negligence and the end was Ones he is liable, this is only in a case like [coins that a Shomer put in] a shack of willow branches. (This is guarded from thieves, but it is negligence regarding a fire, for it is prone to burn.) It is possible that had he not been negligent at the beginning, the Ones of theft would not have occurred.

וכן מוכח פרק האומנין (לקמן דף עח. ושם ד"ה הוחמה) דתנן השוכר את הפרה להוליכה בהר והוליכה בבקעה והוחלקה פטור הוחמה חייב

3. Source: It is proven like this below (78a). A Mishnah says that if one rented a cow to take it in the mountain and he used it in the valley and it slipped, he is exempt. If it became overheated, he is liable.

והשתא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כי נמי הוחלקה אמאי פטור הלא תחילתה בפשיעה לענין הוחמה וסופה באונס לענין הוחלקה

i. Question: According to the opinion that when the beginning was negligence and the end was Ones, he is liable, even when it slipped, why is he exempt? The beginning was negligence, regarding overheating, and the end was Ones, regarding slipping!

אלא משום דאפילו הוליכה בהר כל שכן דהוחלקה

ii. Answer: Rather, it is because even had he taken it in the mountain, all the more so it would have slipped.

לכך פריך לקמן אביי לרבא שפיר

4. Conclusion: Therefore (since Abaye holds that R. Yochanan holds that any deviation from the owner's intent is considered negligence, and he is liable for any Ones that we can attribute that had he not handed it over to another, it would not have occurred), he properly challenged Rava.

ואפי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור הכא כשמסר לשומר אחר חייב

5. And even according to the opinion that the beginning was negligence and the end was Ones, he is exempt, here, when he gave it to another Shomer, he is liable;

דהתם בצריפא דאורבני לא היה האונס ראוי להיות נארע עד שבאו גנבים

i. There, regarding a shack of willow branches, the Ones was not prone to occur until the thieves came;

אבל הכא אגלאי מילתא שאותו הבל ואותו מקום היה מסוכן יותר להמית בהמה זו דמיד שבאת שם התחיל החולי

ii. However, here, it is revealed that the hot air and that place were more dangerous to kill this animal. The illness began once it came there.

וכן קאמר אביי לקמן דאפי' למ"ד פטור הכא חייב.

iii. Support: Abaye said so below, that even according to the opinion that [when the beginning was negligence and the end was Ones,] he is exempt, here he is liable.