דיונים על הדף - בבא מציעא קיד

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

לכבוד מו״ר הרב הגאון רב מרדכי ורב דוד שליט״א שלום וברכה

אשמח בתשובה על ג הערות שיש לי ברשי בבא מציעא קיד

תודה מראש

בבא מציעא דף קיד:

אמר ליה לאו כהן הוא מר מאי טעמא קאי מר בבית הקברות א"ל לא מתני מר טהרות דתניא ר"ש בן יוחי אומר קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם אמר ליה בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא כו'

וברש"י בארבעה לא מצינא - בגירסא דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרי' (מנחות דף קי.) אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש

בשיתא מצינא - בתמיהה זרעים אינו נוהג בחוצה לארץ וכן טהרות

ויש להעיר ברש"י כמה הערות ופלא שלא מצאתי מי שהרגיש בהם....

א) מה כוונת רש"י במש"כ "כגון" מועד כו' דלכאורה אינו מובן.

ב) מדוע הקדים נזיקין לנשים.

ג) מדוע כתב ישועות ולא כתב נזיקין

נא להאיר עיני בזה

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד

הכולל משיב:

א) עי' רש"י סנהדרין צח: (ד"ה אי מן) וז"ל והאי כגון לאו דוקא. ועי' שדי חמד מערכת כללים כי"ף סק"ז שלפעמים כגון פי' שיש דברים אחרים ולפעמים אין דברים אחרים, עיי"ש.

ב) אולי רש"י ס"ל שנזיקין הוא לפני נשים וכן משמע לכאו' מרש"י לעיל לג: ד"ה בימי וז"ל וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ע"כ.

ג) אולי רש"י כתב ישועות משום שי"א כולה נזיקין חדא מסכתא היא (עי' ב"ק קב.). ולפ"ז נזיקין פי' ב"ק ב"מ וב"ב אבל לא שאר סדר נזיקין ממס' סנהדרין והלה. לכן רש"י כתב ישועות כי זה כולל גם סנהדרין מכות שבועות וגו'. (ועי' לעיל י. מותיב ר' יעקב בר אידי נזיקין ורש"י ורש"ש שם ודיברנו על זה שם בס"ד ועי' תוס' לעיל ב. ד"ה שנים)

חילך לאורייתא!

דוד בלום

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

ייש"כ גדול!!

וצע"ק ברש"י שציינת מדוע כתב יבמות ולא נשים

ועוד קשה מדוע לא הזכיר מועד

הכולל משיב:

א) אולי רש"י אזיל אליבא דרב יוסף דס"ל ב"ק סוף קב. דכולה נזיקין חדא מסכתא היא, וא"כ מ"ש רש"י כאן "דברי נזיקין לבדם" אין כונתו באופן ישיר על סדר נזיקין אלא רש"י קורא את הסדר על שם המסכתא הראשונה שבסדר והמסכת הראשונה היא "נזיקין" כי זה ב"ק ב"מ וב"ב ביחד. ומכיון שרש"י קרא לסדר הזה על שם המסכת הראשונה שבה לכן ממשיך וקורא לסדר נשים על שם המסכת הראשונה שבה ולכן כתב "ודברי יבמות" (ולפ"ז י"ל שמ"ש "ודברי קדשים" קורא למסכת זבחים "קדשים" כמו שידוע שהרבה פעמים מס' זבחים נקראת "שחיטת קדשים"). ובאמת לפ"ז מדוייק מ"ש רש"י "וסידרו המסכתות" ולא כתב "וסידרו הסדרים" כי כאן רש"י איירי במסכתות הראשיות לא בסדרים.

ב) 1) בפשוטו נראה שרש"י רק הזכיר שלש סדרים כי אין כונתו להזכיר כל הסדרים רק חלק מהם והרי חוץ ממועד גם לא הזכיר זרעים וטהרות. אמנם אולי יש מקום לומר גם ע"פ הדרך הנ"ל שרש"י רק הזכיר המסכתות שהם הראשיות לסדר שלהם כי יבמות מדבר עם איזה נשים מותר להתחתן, לכן כל סדר נשים הוי מענינו, וכן כל סדר נזיקין הוי מענין ב"ק ב"מ וב"ב, וכן כל סדר קדשים הוי מענין מסכת זבחים. משא"כ שאר סדר מועד לא הוי מענין מס' שבת, כי למשל מס' שבת ומס' פסחים לא הוי מענין אחד, וכן בסדר זרעים קשה לומר שכל זרעים הוי מענין מס' ברכות לכן לא הזכיר רש"י מס' ברכות וסדר זרעים.

2) ועי' ריש פ' וישב עה"פ כי בן זקנים שכתב בעל הטורים זקנים נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד והקשה שם בדרך שיחה למה לא נזכר סדר טהרות, ותירץ הגרח"ק שליט"א שהיו זמנים שסדר קדשים וסדר טהרות היה סדר אחד כי קדשים צריכים לאכול בטהרה, עיי"ש. ולפ"ז י"ל גם כאן שרש"י אצלנו לא הזכיר סדר טהרות כי הוא כלול בקדשים.

חילך לאורייתא!

דוד בלום