הגמרא אומרת שאין בית חלוט בירושלים, בגלל שלא נתחלקה ירושלים לשבטים, לכן דין בתי ערי חומה לא נאמר על ירושלים, והבית חוזר למוכר ביובל.
שאלתי: אם ירושלים לא נתחלקה לשבטים, איך המוכר הפך להיות הבעלים של הבית? האם כשהתישבו בירושלים כל דאלים תפס שטח ובנה עליו בית, וזה הפך להיות שלו ושל יורשיו לעולמים?
המשמעות הפשוטה שירושלים לא התחלקה לשבטים - שאף אחד אין לו שם זכות ייחודית.
בתודה ובברכה
מיכאל הכסטר
אפשר לפרש שבירושלים אין קניין לשום אחד. וכל אחד שבונה בית, הקרקע אינו שלו, ויש זכות לכל אדם לגור שם. ואפשר לפרש שאמנם נתחלקה ליהודה ובנימין, אך הותנה עמהם מראש שאין להם בעלות גמורה, וחייבים לאפשר לכל אחד מישראל להיכנס למקום.
יוסי בן ארזה
שלום הרב בן ארזה
לפי ההסבר שהקרקע אינה של אף אחד, מדוע הבית חוזר ביובל הרי זה כמו מכירת מטלטלין?
שלום וברכה
אכן כבר נחלקו ראשונים ואחרונים בביאור הדעה שירושלם לא נתחלקה לשבטים. י"א שבירושלים אין קניין לשום אחד מישראל. וכל אחד שבונה שם בית, הקרקע אינה שלו, ויש זכות לכל אדם לגור שם. וכן אמרו באבות דר' נתן (פל"ה), שכל ישראל שותפים בה. ואמנם ייתכן שהבית שבנה הוא שלו, ורק הקרקע אינה שלו, ולכן יש לבית דין בתי החצרים, אך אינו בדין בתי ערי חומה ששם צריך שגם קרקע העיר שלו (עפ"י דרך אמונה שמיטה ויובל בבאה"ל פי"ב הי"ב) ויש שפירשו שאמנם נתחלקה ליהודה ובנימין, כפשטות הכתובים, אך הותנה עמהם מראש שאין להם בעלות גמורה, וחייבים לאפשר לכל אחד מישראל להיכנס למקום (ע' שיח יצחק יומא יב - בדעת הרמב"ם; חזו"א יומא קכו סק"ח. וע"ע באריכות בעיר הקדש והמקדש ח"ג פרק י).
יוסי בן ארזה
