לכבוד הגאון הרב שליט"א
יש לי כמה הערות ודיוקים בפרק שור שנגח את הפרה (בבא קמא מו-מח) ונא להשיב, אבקש סליחה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך. וידוע מאמר החכם שעל כל טיפת דיו של רש'י צריך לישב ז נקיים ודוק
א) מו. שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה וברש'י ומת.
יש לעיין חדא מדוע צריך לפרש שמת , לכאורה הוא דבר פשוט. ועוד מדוע כתב ומת דמשמע שרק עכשיו מתה ולא שמת קודם שנמצא. (באמת הרע"ב כתב מת בלי ו ')
ב) מו: פרה דחד וולד דחד וברש'י כגון שמכר לו פרה חוץ מעוברה.
לכאורה היה לו לפרש שמכר העובר לחבירו. ואפשר דהו"ל דבר שלא בא לעולם.
ג)מתניתין מז. נפל לבור ...היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר. וברש'י היה אביו או בנו של בעל הבית בתוכו.
יש לעיין מה כוונתו בזה, ועיין גמרא לקמן מח:
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש , לייקווד
א. י"ל שאם הוולד עדיין חי אלא גוסס ואח"כ מיד מת בזה אשמועינן רש"י שלא תולים שמיתת הוולד היתה מחמת הנגיחה אלא מחמת דבר אחר. לכן כ' רש"י דבעינן מת כי ודאי אין כונת רש"י במ"ש ומת דמיירי שמת אח"כ, ואדרבה עי' תפא"י אות ב שהוסיף שלא די שמת עכשיו לפנינו אלא בעינן גם שניכר שנולד מת, דאל"כ לכ"ע פטור בספק נגיחה לוולד.
והנה עי' סנהדרין סוף יד. שרבי שמעון וי"ו לא דריש. אמנם למאן דדריש וי"ו י"ל שלכן הוסיף רש"י וי"ו לרמז דינו של התפא"י דבעינן עוד תנאי שניכר שנולד מת.
ב. עי' שו"ת שואל ומשיב מהדורא תנינא ח"ג סי' קב (ד"ה ומה) שהקשו לו משו"ע חו"מ סי' רט ס"ז (ע"פ ב"ב קמח.) דכשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אינו משייר דבר שלא בא לעולם, וא"כ איך כתב רש"י שמכר לו פרה חוץ מעוברה. ותירץ השו"מ ע"פ מה דאיתא שם בס"ז שאם שייר לעצמו מועיל אף בדבר שלא בא לעולם וא"כ יוכל להיות דבעל הפרה מכר הפרה לאחד ושייר הולד לעצמו.
ג. עי' ברטנורה שמ"ש רש"י אביו או בנו של בעה"ב הוא הדין לשאר אנשים אלא אורחא דמילתא נקט.
כל טוב
דוד בלום
