א. נראה שיש לפרש ע"פ ר"ה ו: בסוגיא דבל תאחר דאיתא שם כיון שעברו עליו ג' רגלים בכל יום ויום עובר בבל תאחר. ועי' ריטב"א שם דכתב וכן הדין בצדקה כל היכא דקיימי עניים אפילו כל שעה עובר עליו, ע"כ. ומשמע דמה דאיתא בגמ' בכל יום ויום לאו דוקא אלא בכל שעה עובר בין בצדקה בין בקרבנות וכן מביאים בשם ערוך לנר שם שעובר בכל שעה ושעה (ואין הספר תח"י כעת אבל כמדומה שכוונתו שבכל רגע ורגע עובר על בל תאחר). וא"כ ה"נ י"ל הכוונה בב"ק קט: מקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה שאם מיירי בכהן שעבר ג' רגלים ולא הביא קרבנותיו שיש לו זכות להקריב קרבנותיו בכל רגע כדי שלא יעבור כל רגע על בל תאחר. ונראה שלכן כתוב בגמ' כאן בכל עת ובכל שעה שאם היה כתוב רק בכל שעה הייתי חושב שחייב עכ"פ להמתין עד תחילת השעה עד שמקריב קרבנו וכן אם היה כתוב רק בכל עת הייתי אומר שמכיון ש"עת" הוא לא זמן כ"כ מוגדר לכן אין לו זכות ממש מיד להקריב קמ"ל כפל הלשון שלא רק בכל שעה אלא אפי' בזמן יותר קצר יש לו זכות להקריב. א"כ הוי כאילו כתוב כאן בגמ' מקריב קרבנותיו בכל רגע שירצה כשהמזבח פנוי.

ב. וי"ל שגם הרמב"ם ס"ל כן דאע"ג שכתב הרמב"ם ומקריבו בכל יום שירצה אין כוונת הרמב"ם דוקא יום אלא מילתא דשכיחא נקט כדרכו של הרמב"ם כי אינו מצוי כ"כ שכהן עבר על בל תאחר אלא ה"ה אם מזדמן הכי שהכהן יש לו להקריב מיד ואין חייב להמתין עד סוף היום. וכה"ג כתב בשו"ת דבר אברהם ח"ב סי' א סק"א על מ"ש הרמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדיל ולא ימול א"ע הרי הוא מבטל מ"ע, ע"כ אינו דוקא יום שלם אלא בכל רגע ורגע עובר.

ג. ועי' גם שע"ת או"ח סי' תרנא סק"ח במי שיש לו אתרוג כשר בשעת ההלל ורוצה להמתין שעה או שתים שיביאו לו אתרוג מהודר ויותר נאה ודן שם אם זריזין מקדימים פי' ממש מיד, עיי"ש. ואולי יש להביא סיוע מגמ' דידן שגם אם לא מיירי בכהן שעבר על בל תאחר מ"מ י"ל שהכהן רוצה להקריב הקרבן מיד כדי לקיים זריזים מקדימים וקמ"ל שיש לו זכות להקריב מיד כי אם ימתין עד סוף היום לא מקרי זריזין מקדימין.