א) איני יודע למה הכוונה. ההגדרה של מקום האסור ביחוד הוא כל מקום סגור או מבודד.

ב) ע' בסוגיא בסוטה ד כמה שיעורים - ואמרו שם שכל אחד ואחד שיער בעצמו (מלבד בן עזאי שלא היה נשוי וידע מסוד ה' ליראיו. ועע"ש ביוסף דעת). ולענין יחוד דעת הפוסקים שהשיעור הוא בכדי ריצוי וטומאה, והוא שיעור גדול יותר, ובאשה שגס בה הרבה יש לאסור אף בכדי שיעור טומאה בלבד, אבל אין זה מצוי כלל (ונפ"מ לענין נסיעה במעלית שאפילו בבנין רב קומות אין לחוש לשיעור יחוד (ע' אג"מ אה"ע ח"ד סה,כב). ויש סוברים שמשערים בשיעור טומאה בלבד, ולפי דעה זו יש להחמיר אף במעלית. וכן נטה בשבט הלוי ח"ג קפב.

י. בן-ארזה