לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א אחדשה"ט
שבת צג.
רש"י ד"ה ופרכינן ואי טעמא משום דעקרה ליה כיון דזימנין דעקרה האי וזימנין עקרה האי ובכל ג' איכא לספוקי שמא הכבידה עליהן ולא עקרתן לטמינהו מספק כזב המהפך על ה' ״פונדאות״ דמטמינן ליה מספק.
יל"ע מדוע לא כתב "ספסלין" הנזכר קודם וצ"ע.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
נראה שבד"ה ופרכינן רש"י כתב פונדאות כי בדיבור שאחרי זה (ד"ה פונדאות) הוא עתיד לפרש מה הם פונדאות. והנה הוכרח רש"י לפרש מילת פונדאות כי היא מילה לא מצוייה ולא ידוע פירושו לכולם, משא"כ ספסלין כולם יודעים מה הם, ומה"ט רש"י לא הוצרך לפרש מה הם ספסלין. לכן קודם רש"י מזכיר רק פונדאות ואח"כ מפרש מה הם פונדאות.
בהצלחה רבה
דוד בלום
יישר כח! ואני חשבתי לתרץ שפונדאות חידוש יותר וכמבואר ברש״י ולכן נקט רש״י החידוש. וצ״ע קצת מדוע השמיט הרמב״ם פונדאות.
מצאתי בס"ד בספר בן ידיד על הרמב"ם הלכות ברכות פ"י ה"ג בהא דלא הביא הרמב"ם שם שמברכים הטוב והמטיב כשנולד בן זכר, וכתב בן ידיד כיון דדרכו של רבינו דרך הקודש לקצר לכן לא הביא ברכה זו, עיי"ש. הרי למדנו שדרך הרמב"ם לקצר, וה"נ י"ל שלכן בהל' מטמאי משכב ומושב פ"ז ה"ד הרמב"ם רק הזכיר ספסלין ולא הזכיר פונדאות כי דרך הרמב"ם לקצר ולא להביא כל הדוגמאות שכתובים בגמ'.
גם מצאתי דלעיל כ: תנן אין מדליקין וגו' ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים וגו', וכתב מרכבת המשנה הל' שבת פ"ה ה"ה שהרמב"ם השמיט דברים אלו הואיל ואינם דברים ידועים וגו', עיי"ש. וה"נ י"ל שהרמב"ם השמיט פונדאות הואיל ואינם דברים ידועים.
ולענ"ד יש כאן דוגמא טובה למ"ש ב"י או"ח סי' י' ד"ה ולענין הלכה שרש"י מפרש הוא ולא פסקן, ע"כ. לכן רש"י הזכיר פונדאות ולא הזכיר ספסלין כי התפקיד של רש"י הוא לפרש את הגמ' אפילו אם הדברים אינם מצויים כ"כ, מ"מ חשוב מאד שנדע היטב מה הפירוש של כל הדברים הנזכרים. לכן רש"י הזכיר פונדאות כדי שיוכל גם לפרשו, משא"כ הרמב"ם דרך אחרת יש לו כי הרמב"ם הוא פסקן פי' פוסק ודרכו של פוסק היא להזכיר דברים יותר מציאותיים ומעשיים בכל יום. לכן הזכיר ספסלין שהם מצויים ולא הזכיר פונדאות מכיון שאינם מצויים.
בהצלחה רבה
דוד בלום
