עוד דיונים על הדף
1. רש"י ד"ה מתקן 2. היינו בורר היינו זורה היינו מרקד 3. הצד את הצבי
דיונים על הדף - שבת עג

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

לכבוד הרה"ג שליט"א שלום וברכה

במשנה במסכת שבת (עג.) תנן, אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכו', הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה וכו', הצד צבי השוחטו והמפשיטו המעבד את עורו והממחקו והמחתכו וכו', ע"כ.

ופירש רש"י וז"ל, הצד את הצבי. וכל מלאכת עורו נוהגת בתחשים למשכן בעורותיהן: עכ"ל.

ויש להעיר, למה נקט תנא צד צבי אם לא היה במשכן. ועוד קשה על לשון רש"י, למה תלה צידה ועיבוד העור שבמשכן דוקא בצידת תחש ולא בצידת אילים, וצ"ב.

החותם בכבוד רב, ומצפה לתשובתו,

דב"ש

הכולל משיב:

חשוון תשע"ז

לכבוד ידידי הרב המתמיד והמעמיק הר"ר שמואל דוד בערקאוויטש נר"ו,

נראה שכוונת רש"י מבוארת מתוך סדר המשנה, שהרי צד צבי לא היה במשכן, שלא השתמשו עם עור של צבי כלל, ועל כרחך דנקט תנא צבי משום שיש צידה הדומה לו במשכן. ואם כן צריך רש"י לפרש באופן המתרץ שתי קושיות, א' למה דומה צידה זו לצבי, ב' למה לא נקט תנא צידה זו, והוצרך לכתוב צבי במקומו.

ולזה בא רש"י ומתרץ, שלומדים ענין צידה ממשכן מתחש ולא מחלזון, ותחש דומה לצבי, ובפרט אם מין חיה הוא, עיין בסוגיא דלעיל (כח:). וזה מיישב למה נקט תנא צבי ולא תחש עצמו, כיון שאין לנו עוד מין תחש בזמן הזה, כמבואר לעיל שם.

אלא שקשה על זה למה לא הביא תנא צד איל, דהא במשכן השתמשו בעורות אילים מאדמים, ומסתבר דשייכא צידה אצל איל אף על פי שמין בהמה הוא, וכמו שיש צידה בתחש גם אם הוא מין בהמה, וצ"ב,

ויש לומר, דהא במתניתין נקט תנא מלאכת צובע אצל מלאכות הצמר והבגד, כיון שצבעו חוטים של תולעת שני וארגמן במלאכת המשכן, ואם כן לא רצה תנא להזכיר צידה אצל אילים, שהרי באילים צריכים צביעה כחלק ממלאכת עיבוד העור, ולא רצה תנא לחזור או לחסר ענין הצביעה אצל אילים, ולזה עדיף ליה למיתני תחש, שאינו צריך צביעה כיון שעורו יש לו כמה גוונים בלי צורך לצביעה.

וכיון שקבע תנא צידה של המשנה ביחס לתחש ולא ביחס לאיל, נקט צבי במקום תחש כיון שאין לנו תחשים בזמן הזה כנ"ל.

בהערכה,

יעקב דוד הומניק