עי' יו"ד סי' קע"ח ס"ג ברמ"א, יש מקומות שנהגו לערוך שלחן ולשום עליו מיני מאכל בלילה שלמחר מלין התינוק ויש בזה משום איסור משום עורכים לגד שלחן, ע"כ. הרי הרמ"א הזכיר הא דשבת סז: העורכים לגד שלחן.

והנה הרמב"ם ושו"ע השמיטו הרבה דברים שאסורים משום דרכי האמורי. ועי' רא"ש סוף פ' במה אשה שכתב, וז"ל, בשמעתין איכא כמה לחשים שהיו עושים, ע"כ. ומשמע שרק בזמן הגמ' היו עושים דברים אלו ולא בזמן הרא"ש, לכן השמיטן הרא"ש. וגם הרי"ף ידוע שרק מביא דברים שנוהגים ומצויים בזה"ז, לכן השמיט כל דברים אלו. וכן הרמב"ם אע"פ שמביא יותר דברים שאינן נוהגים בזה"ז, מ"מ עי' מרכבת המשנה על רמב"ם הל' שבת פ"ה ה"ה שהרמב"ם השמיט הא דתנן ריש פ' במה מדליקין אין מדליקין וגו' בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים משום ששלש דברים אלו אינם מצויים, עיי"ש. הרי שגם הרמב"ם משמיט דברים שאינם מצויים כלל. וכן י"ל דמש"ה השמיט הרמב"ם הרבה דברים שאסורים משום דרכי האמורי.

ושו"ר שהמגיד משנה כתב בכמה מקומות שהרמב"ם אינו מביא דברים שאינם מצויים, עי' הל' שבת פכ"ט הכ"ו ד"ה היה שהרמב"ם לא הביא דין דמחצה על מחצה מברך מברכות נג. משום שזה דבר שאינו מצוי. ועי' הל' עירובין פ"א ה"ח בהא דלא הזכיר הרמב"ם דינא דעירובין פא. ניטלה הימנה כדי חלתה וגו' מערבין לו בה, וכתב הרה"מ אולי לפי שאינו מצוי לא נתבאר בדברי רבנו. ועי' ב"מ ס. רבא אייתי ליה חמרא מחנותיה וגו' א"ל מזגא דידי מידע ידיע, וכתב ה"ה הל' מכירה פי"ח ה"ו שהרמב"ם לא הביא דינו של רבא לפי שאינו מצוי שיתערב מים כל כך ביין (ועי' גם הרה"מ בהל' שבת פי"ט ה"ב והל' שבת פכ"ג ה"ג). ועי' גם כסף משנה הל' יבום פ"ד ה"ו שהרמב"ם לא הזכיר חליצת סנדל מפני שאינו מצוי בינינו (אמנם עי' ב"י יו"ד סי' יג סוד"ה השוחט בהמה וז"ל וגם הרמב"ם השמיטו ועליו יש לתמוה שהרי אינו רגיל להשמיט שום דבר מהכתוב בתלמוד ואע"פ שאינו מצוי ע"כ וצ"ע).

מהנ"ל למדנו שהרמב"ם אינו מביא דברים שאינם מצויים ולכן מובן למה בשבת סז: קיצר בדיני דרכי האמורי.

כל טוב

דוד בלום