בשבת סו. ואם יש לו בית קיבול כתיתין טמא: אמר אביי טמא טומאת מת ואין טמא מדרס רבא אמר אף טמא מדרס, וברש"י ביאר שיטת אביי ואין נעשה אב הטומאה ע''י מדרס דקסבר לאו לסמיכה עבידי אלא לתכשיט ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו, עכ"ל, ולא הבנתי כוונתו, שאפילו עיקר מטרתו אינה לסמוך עליו אלא לשמור, מכל מקום אין אומרים עמוד ונעשה מלאכתינו?
עוד לא הבנתי, לפי שיטת התוס' מד: ד"ה מוכני, שכל דבר המקבל טומאת מדרס מקבל טומאת מת אפילו אין לה בית קיבול, דלא איתקש לשק, עיי"ש, א"כ לרבא דמטמא טומאת מדרס אמאי בעינן בית קיבול כתיתין, הרי לבאו הכי הוא מטמא טומאת מדרס וממילא טומאת מת?
אברהם יוסף שווארץ
שלום
א) לפי אביי אין הקיטע נשען על הקב כאשר הוא נצרך ללכת, ולכן זה כמו שאומרים עמוד ונעשה מלאכתנו, כי כדי שיהא ניתן ללכת אי אפשר להישען על הקב.
ב) התוס' על אתר (בסד"ה רבא) הקשו זאת ותירצו שבלא בית קיבול אינו ראוי למדרס.
בברכה.
יוסי בן ארזה
