שבת סב. הכא במאי עסקינן במחופה עור והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס, יש לעיין במאי דמדמה קמיע המחופה אור לתפילין, הרי קמיע העור אינו אלא חיפוי המכסה, ואין בה שום דינים מצד עצמה, משא"כ בתים של תפילין יש בהן קדושה מצד עצמם, ובודאי לא גרע מטלית גדול וקיטל או כל בגד המיוחד לתפילה שאסור להכניס לבית הכסא?
אברהם יוסף שווארץ
בהערות של הרב אלישיב הקשה את הקושיה שלך, וכתב לחדש דרק קדושה שהוא מצד כתבי הקודש אסור להכניס לבית הכסא אך כל קדושה אחרת שאינו כתב מכתבי הקודש שרי להכניס לבית הכסא, והוכיח זאת ממה שהתירו להיכנס עם תפילין כשצריך לכך והם בבגדו, "ובלבד שלא תצא רצועה טפח" ופירש"י בגלל שברצועה עושים שי"ן ודל"ת, ולמה לא פירש מצד שהרצועה עצמה קדושה אלא דאף שהרצועה קדושה מצד עצמה והיא הלל"מ שצריך שחור וכו' אין זה סיבה מצד עצמה למנוע כניסה לבית הכסא אם אין שם כתבי קודש.
מותר גם להיכנס לבית הכסא עם הטלית כי הציצית הם תשמישי מצווה ולא תשמישי קדושה וכך גם קיטל מצד הדין היה אפשר להיכנס אתו לבית הכסא אלא שלא נהגו כך.
יואל דומב
