למדנו בדף נט.
'סנדל של מתכת של בהמה טמא' ושואלת הגמרא 'למאי חזי' ורש"י הק' מפרש שהרי 'אין תכשיט לבהמה' (ולכן אם לא הוה תכשיט ואינו ראוי לכלום למה טמא?) ושאלתי הרי היא סנדל דהיינו מלבוש?
שמא תאמר אין כאן דין מלבוש.
עי' בסוף נג עמוד א' 'ולא בהמה בסנדל שברגליה' ומסביר רש"י (ד"ה וזה חומר) שהטעם שלא תצא הוא משום דילמא משתליף, וא"כ משמע דהוה מלבוש (מדהוה מותר מעיקר הדין לצאת עם זה).
ואם כן, למה לא יטמא מדין דהוה מלבוש לבהמה?
אכן, נראה בדף נב עמוד ב. לגבי מקל של בהמה שמקבל טומאה משום 'שאדם רודה בהן' משמע דלולי זה היינו מטהרין (וברש"י שם 'הרי צורך בהמה') ומשמע קצת שכלי תשמיש של בהמה לא מק"ט.
אבל עדיין לא ברור לי כ"כ, ואשמח להסבר.
תודה רבה,
משה
אכן, לכאורה אין מק"ט אלא כלים שמשמשים את האדם, (שהם 'כלי מעשה'), לא משמשי בהמה או כלים. כך נראה גם מהתוס' נח: ד"ה ד"ה אין. וע' גם משנה כלים כח,ד שלדעת ר"ג מטפחת הספרים טהורה, שאינה אלא משמשת את הספר ולא את האדם. וצ"ע עוד בענין זה.
יוסי בן ארזה
ערב טוב,
מצאתי עכשיו ב"ה בבית יוסף סימן שג שמעורר לזה ומסביר שטוטפת הינו או מחובר לשבכה (גמ' לעיל) או רק על המצח משא"כ כלילא הינו תמיד תמיד מקושר מסביב ייעו"ש.
כל טוב,
משה
