שווארץ שואל:
רש"י בדף נב: בבאין מנוי אדם לנוי בה. מתני' כגון שנעשה שיר זה לתכשיט אדם ובעודו לאדם נטמא ולאחר טומאתו נתנו לבהמה וצריך להטבילו מטומאתו ראשונה שלא יגע בטהרות, ולא הבנתי למה כתב שנטמא בעודו לאדם, הרי מכיון שירד לה שם כלי, לא יצא מידי טומאה אלאל על ידי מעשה, וא"כ עדיין נקרא כלי, ואפילו אם נטמא אחרי זה ייחשב כלי ויקבל טומאה
אברהם יוסף שווארץ
הכולל משיב:
שלום
בספר מגיני שלמה תירץ שרש"י מדבר בשעשה מעשה לתקנן לבהמה, ומעשה לתקן מועיל קודם שבא לידי טומאה. והפנ"י נכדו הוסיף שעצם ההתקנה לבהמה ושינוי שם התכשיט ל'שיר' נחשבים שינוי מעשה עד שלא בא לידי טומאה.
יוסי בן ארזה
