עוד דיונים על הדף
1. איבעית אימא בקטן ואבע״א באשה 2. רש״י ד״ה חוששין 3. מתיב רב קטינא
4. לכולי עלמא צריך ליחד לו קרן זוית DAILY QUIZ 5. מהו לפצוע זיתים
דיונים על הדף - שבת נ

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

לכבוד הרבנים הגאונים שליט״א

דף נ:

רש״י ד״ה חוששין - אי שרית ליה ליטול לכתחילה בקופה זקופה פעמים שנתקלקלה ואתי נמי להחזירה הלכך תקון ליה רבנן להטות קופה על צדה

לכאורה הול״ל רבי אלעזר בן עזריה וצ״ב.

שמואל דוד בערקאוויטש

לייקווד

הכולל משיב:

נראה שרבי אלעזר בן עזריה לא חידש מעצמו שמטה על צדה, אלא היתה לו קבלה בידו שזה תקנת ב"ד בדורות שלפניו, משא"כ רבנן שפליגי עליו לא קיבלו שהיתה תקנה כזו. הנה הדין של מטה על צדה הוי משום גזרה שמא תתקלקל הגומא ונראה שחכם אחד אינו יכול לעשות גזרה מעצמו אלא צריך מושב בית דין על זה והוי דבר שבמנין (עי' ביצה ה.) ותקנה דרבנן, וזה כונת רש"י שתקון ליה רבנן, היינו שדעת ראב"ע שהיתה תקנת חכמים בזו בדור קדום. ועי' ברכות כז: שר' אלעזר בן עזריה הוא עשירי לעזרא, ולכן י"ל שהיתה לו מסורה חזקה בתקנות ב"ד. ועדיין צ"ע.

שוב נדכרתי שבחזו"א או"ח סי' ס"ב ס"ק כ"ו ד"ה מדברי משמע דלא כמו שכתבתי לעיל, כי שם הביא מחגיגה יט. שאיתא בגמ' סלקא דעתך אמינא לגזור דילמא וגו', וכ' חזו"א דמשמע מזה דבדבר דבקל לבא לידי מכשול יש לאסור וא"צ מושב ב"ד לאוסרו, עיי"ש. אמנם אולי מה שהחמיר ראב"ע כאן לא מקרי שהוא דבר דבקל לבוא לידי מכשול, וגם אם נאמר שמקרי כן, מ"מ עדיין עדיף לנו אם אפשר לומר שיש תקנה קדומה לפני ראב"ע על זה, ואז לא נצטרך לסמוך על ראב"ע לבד והוי תקנה עם כח יותר רחב.

ויש להוסיף דעי' משך חכמה פ' וילך עה"פ ויתנה לכהנים שביאר ההבדל בין הדרך של ר"ג הנשיא לבין הדרך של ראב"ע שר"ג היה בדעתו לסתום כל דבר המקובל לבלי לפרש טעמו כמ"ש בכ"מ מקובל אני מאבותי וגו'. לא כן ראב"ע דעי' ברכות כח. שנתן רשות לכל תלמיד ליכנס לביהמד"ר מה שלא היה לפני זה, וגם דרכו של ראב"ע תמיד שמפרש טעמו של דבר, עיי"ש היטב במשך חכמה. ומשמע לכאו' שר"ג דבק יותר במסורה וראב"ע פחות. מ"מ כאן משמע ברש"י לפמש"נ לעיל בס"ד שגם ראב"ע לא עשה גזירה מעצמו אלא סמך על הרבנן שלפני זמנו בתקנות שעשו.

בהצלחה

דוד בלום