גבי סוגיא דחנוכה, ראים אנו שאביי לא קבל מיד ההלכה דאסור להשתמש לאורה. ולא מובן זו. איך הי' מורה
הלכה מקודם. באותו זמן הי' ודאי יותר מבן כ"ד (ולא"ד כ"ב) משום דאומר דלא הי' גרסא דינקותא (ע' קדושין ל,א) ובודאי הוא התחיל לפסוק בצעירותו משום דלא חי אלא מ' שנה. איני שואל איך הי' נוהג דבודאי לעצמו הי' מחמיר לפנים משורת הדין. שכמ"ה
אהרן ברכה, מילאנו
קודם כל, אביי חי ששים שנה ולא ארבעים, כדאי' בר"ה. חוץ מזה, לא ברור לי מאי דקשה לך.
מעיקרא היה אביי סובר או כר' הונא או כר' חסדא (מסתבר כר' הונא, שהיה רבו של ר' חסדא) ויתכן שלא קיבל מר' ירמיה היות ור' הונא ור' חסדא תלמידי רב היו, ונראה דידעו הם טפי מה דס"ל לרב. וא"כ היה אביי מקיל במה שהיה נהנה מנר חנוכה ומחמיר בענין השתמשות פסולי שמנים ופתילות בשבת (ושמא גם בחול) עד ששמע בשם ר' יוחנן, דכבתה אין זקוק לה, ואסור להקל בהדלקת פסולי שמנים ופתילות.
בברכת כל טוב
אליעזר קרייזלר
