שווארץ שואל:
בגמ' נ: מתיב רב קטינא תיובתא, וברש"י להנך רבנן דאמרי דאי לא דצה ושלפה אסור.
בשו"ע סי' של"ו נפסק ההלכה של שלפה ודצה. האם יש מהלך אחר בלימוד הגמרא?
בברכה, ותודה רבה על הכל,
אברהם יוסף שווארץ
הכולל משיב:
בעין משפט כאן אות ז' על הדין של רב הונא ציין לסי' של"ו ס"ו, אבל באמת שם בשו"ע לא נזכר הדין שצריך דצה ושלפה אלא כתוב אדרבה שעשבים שתחבן בעפר מבע"י וגו' מותר לאחוז בעלים ולהוציאן. וזה לפי התיובתא בריש נא.
יישר כח
דוד בלום