לכ' התלמידי חכמים העצומים של כולל עיון הדף שליט"א
נדרים לט: דרש רבא אם בריאה גינהם מוטב .... איני והא תניא,
והיינו שבהכרח לא היה למשה להסתפק אם נברא דתניא בהדיא דאכן נברא, וא"כ יל"ע בהכי קאמר אי איברי פומא מוטב, אמאי הוצרך לגמרא להביא "אין כל חדש תחת השמש" והרי היא משנה מפורשת בפ"ה דאבות דפי הארץ נברא ביו השמשות
אברהם יוסף שווארץ
אי אפשר להקשות מהתנא על משה רבינו. אם מרע"ה לא ידע מניין לתנא לדעת. אלא התנא קאמר לפי האמת שאין כל חדש תחת השמש, ועל כרחך דנברא בימי בראשית.
והקושיא מהפסוק בישעיה היא שממקום שידע זאת הנביא היה לו גם למשרע"ה לדעת, דוודאי א"א לעולם בלא גיהנם וכמו שפירש הר"ן.
יוסי בן ארזה
לכ' הגאון ר' יוסי בן ארזה,
יסוד השאלה היתה מה ההבדל בין שני שאלות של הגמרא. הגמרא ושאלת שני שאלות, פעם אחת הביא הגמרא ברייתא, ופעם אחת פסוק למה הגמרא לא הקשה מתחילה מקרא ישעיה של "כי מערוך מאתמול תפתה" וכן מקרא בקהלת של "אין כל חדש תחת השמש" או בשניהם מברייתא דז' דברים נבראו וכן ממשנה דפרקי אבות
מהברייתא רק הביאו כדי ללמוד פשט הכתוב, אבל הקושיא היא מהכתוב ולא מהברייתא.
יוסי בן ארזה
לא הבנתי
למה לא הביאו רק הכתוב?
כי 'מאתמול' יכול להתפרש משכבר הימים.
יוסי בן ארזה