DAF DISCUSSIONS - KESUVOS 31

Shmuel Berkovicz asks:

לכבוד הרה"ג שליט"א,

אחדשה"ט

יש לעיין מדוע בכל "קים ליה בדרבא מיניה" ובכל "חייב בדיני שמים" אין בית דין כופין לשלם דומיא להא דכפיית בית דין על לולב וסוכה ופריעת בעל חוב. וצ"ב

החותם בכבוד גדול,

דב"ש

The Kollel replies:

לכבוד רבי שמואל שליט"א,

א) עי' רש"י ב"מ צא. ד"ה רבא שכתב שאפילו מי שחייב מיתה, מ"מ רמו תשלומין עליה אלא שאין כח לענשו

בשתים, אבל ידי שמים לא יצא עד שישלם.

ב) הרי משמע מרש"י שבאמת חייבים לשלם, רק שיש כח מוגבל לבית דין איזה עונשים הוא יכול לתת בעולם הזה.

ג) ועי' גם ב"מ לז. הכא בבא לצאת ידי שמים ופרש"י מאליו בא לימלך מה יעשה ולא יענש עיי"ש. ומשמע שמי שלא ישלם יקבל עונש בשמים על זה, רק שב"ד כאן אינם יכולים לטפל בזה אלא זה תלוי על היראת שמים של כל אחד ואחד לפי הרגשתו שרוצה לינצל מעונש בעולם הבא.

ד) אבל עי' ש"ך חו"מ סי' כח סק"ב בשם מהרש"ל שגרמא בנזיקין אע"ג שחייב בדיני שמים (עי' ב"ק נה:) מ"מ אין בו חיוב מן הדין. לכן אפילו אם תפס הניזק מפקינן מיניה.

ה) שאלתי שאלה זו לתלמיד חכם גדול והוא חשב על זה וענה שאולי יש לדמות זה לגמ' חולין קי: כל מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה, ע"כ. כי אנחנו רואים כאן שיש דברים שב"ד בעולם הזה לא צריכים לכוף עליהם. רש"י שם (ד"ה שמתן) כותב לכך פירש מתן שכרה לומר אם לא תקיימוה זהו עונשה שלא תטול שכר זה, ע"כ. היינו שהעונש בביטול קיום המצוה הוא שלא מקבלים השכר, ואולי ה"ה בכל חיוב לצאת ידי שמים י"ל שהעונש הוא שלא מקבלים את השכר אבל אין עונש אחר. לכן ב"ד שלמטה אין צריכים להתערב בזה וצ"ע

ו) יש עוד סיבות שאפשר לתת למה ב"ד לא כופין לצאת ידי שמים. עי' פתחי תשובה חושן משפט סי' כח סק"ו בשם שבות יעקב שכל הני גרמא בניזקין של פרק הכונס מן התורה פטור גם בדיני שמים אלא שחכמים אמרו שחייב לצאת ידי שמים ע"כ ועי' רש"י כתובות צא: ד"ה מצוה שרק על מצות עשה מפורשת כסוכה ולולב בית דין כופין אבל על מצוה דרבנן לא כופין עיי"ש ולפ"ז מובן למה לא כופין לשלם גרמא בניזקין.

ז) וגם לפעמים כתוב שנותן כדי לצאת ידי שמים אע"ג שרק מדת חסידות, עי' שו"ע חו"מ סי' רכב ס"ב הלוקח מאחד מחמשה בני אדם וכל אחד מהם תובע אותו ואומר אני הוא בעל המקח והוא אינו יודע ממי מהם לקח וגו', אם הוא חסיד נותן דמים לכל א' וא' כדי לצאת ידי שמים, ע"כ. וכמובן אין כופין אדם לקיים מדת חסידות.

כל טוב,

דוד בלום