דיונים על הדף - יבמות לז

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

ב ניסן התשפ״ב

לכבוד מו״ר הרה״ג שליט״א אחדשה״ט

למדתי היום רש״י ביבמות לז: וזכרתי ימים מקדם (לפני ט״ו שנים) כשלמדתי מסכת יבמות במתיבתא שאמרתי ביאור יפה (לפענ״ד) ואמרתי אשלח לכבודו שליט״א ואשמח לדעת חוות דעתו בזה.

א) יבמות לז: רש״י ד״ה הלכתא - דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל

יש להעיר מדוע ממרחק תביא לחמו, הרי כן איתא לקמן מט: ועיין הגהות ר״ש מדסוי ז״ל ומהרש״ם ז״ל שהרגישו בזה.

והנה עיין לקמן מט: תניא שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ראב״י קב ונקי כו׳

והקשו האחרונים (קרן אורה ושיח השדה ועוד) דלכאורה שני הדברים בהמגילה סותרים זה את זה דראב״י לא סובר כר״ש רק סבר שיכול להיות ממזר אפילו מאשת אח כמבואר לעיל ל״ז, (עי׳ תוס׳ יבמות מט.)

וראיתי בספר אמת ליעקב שתירץ ששני ראב״י היו ע״ש.

לכאורה תמוה טובא, דעי׳ רש״י לז: ד״ה הלכתא וז״ל דקיי״ל משנת ראב״י קב ונקי במסכת גיטין סז עכ״ל והיינו שראב״י בדף לז: הוא ראב״י שנאמר עליו קב ונקי בהמגילה (מט:) ולכן מה איכפ״ל אם היו שנים מ״מ ראב״י בדף לז הוא אותו ראב״י שכתוב עליו קב ונקי בדף מט וצ״ע.

אולם אפשר שעל שניהם נאמר קב ונקי. וראיתי בספר אהבת ציון וירושלים במסכת שביעית שכתב דרק ראב״י הראשון קב ונקי וצ״ע כנ״ל.

ושאלתי הגר״ח קניבסקי שליט״א וכתב לי לעיין בספר תולדות תנו״א (היימן). ועי״ש שכתב שמשנת שניהם קב ונקי ועל הראשון כתוב שהוא קב ונקי בהמגילת יוחסין (מט:) ועל השני בגיטין סז. איסי בן יהודה מונה שבחן כו׳ ודו״ק בזה.

לפי הנ״ל יש לפרש דברי רש״י בדף לז: כמין חומר, שראב״י בדף לז: הוא ראב״י השני שעליו נאמר קב ונקי במסכת גיטין ולא ביבמות ודו״ק היטב

ב) אסיים בהערה קצרה בפרשת אחרי מות

רש״י ד״ה וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' . מה תלמוד לומר, היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצלו ״רופא״ אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב. בא ״אחר״ ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני. זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן.

לכאורה משמע קצת מלשון רש״י שהאי אחר לאו רופא הוא, ואולי נקט כן לחידושא דאע״ג שאינו רופא מ״מ זרזו יותר מהרופא.

אולם עיין במפרשי רש״י על אתר שהבינו ששניהם רופאים ע״ש.

וע״ע בתורת כהנים שסיים ״זה זרזו יותר מכולם״ ולכאורה אם היו שני רופאים מדוע נקט לשון ״כולם״ הרי בדרך כלל לשון ״כל״ לא שייך על פחות מג׳ (עיין תוספות כתובות ח.) ושו״ר בנחלת יעקב על פירש״י שהרגיש בזה.

ואנכי מצאתי גירסא בתו״כ שאכן כתב שהיו ג׳ רופאים ודו״ק.

בברכת חג כשר ושמח,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

יישר כח.

לגבי ההערה הראשונה - מנליה לרש"י שכאן בסוגיא מדובר על ראב"י השני?

לגבי ההערה השנייה - אולי דיוק 'אחר' מתאים לאחרי מות, שהדיבור לאהרן לא בא ישירות מפני הקב"ה אלא ע"י משה רבינו.

בברכה. יוסי בן ארזה