דיונים על הדף - מגילה ה

שמואל דוד ברקוביץ שואל:

לכבוד מו״ר הרה״ג שליט״א אחדשה״ט

א) מגילה ה:

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי ״לא כך היה מעשה״ אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה כו׳

צ״ע קצת מיו"ד רמ״ב - טז: ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו כו׳ וכעין זה יש להעיר על דברי יוסף בפרשת ויחי ״ויאמר יוסף לא כן אבי״ וכו׳ וצ״ע מיו"ד סי' ר״מ - ב: איזהו מורא כו׳ ולא סותר את דבריו כו׳

ב) מגילה ה:

רש״י ד״ה ולא נענו - מן השמים צ״ע בכוונתו.

ג) מגילה ו.

ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא איזה עדיפות יש לציפורי?

ד) מגילה ו.

רש״י ד״ה שם יזבחו זבחי צדק - כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום .קשה, הרי גם על פחות משו״פ יש איסור גזילה ומדוע כתב רש״י שוה פרוטה.

החותם בכבוד רב,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

שלום

א) ע' חזו"א אה"ע קמ"ח לדף לא,ב שלטעון בסברא כנגד סברת האב ולהקשות מותר, שהרי כל התלמידים דנו בפני רבם וסתרו דבריהם וכמו רע"ק לפני ר"א פסחים סט. והרבה כיו"ב. וה"נ זה היה דרך מו"מ בבית המדרש.

ב) אולי בא להוציא שלא לפרש 'נענו' מלשון תענית.

ג) משום שהיה ידוע שאזור ציפורי היה קרקע משובחת מאד, כדמפרש ואזיל.

ד) מסתבר שלא היה מקפיד על פחות משוה פרוטה שיטלו, שהרי מצויים לו הרבה, וכמו סופי תאנים וכד' שאין אדם מקפיד עליהם.

בברכה. יוסי בן ארזה