האיסור המוזכר בסוגיין להתפלל עבור שני דברים ביחד נאמר רק לציבור, ולא ליחידים (כמבואר בשולחן ערוך או"ח סימן תקע"ו סט"ו, וע"ש בכף החיים אות ס"ג). ולא עוד, אלא כפי הנראה איסור זה לא נאמר אלא בעת צרה, ואולי רק לתפילת רבים שנקבעה במיוחד לצורך מסויים ולא לכל תפילת רבים.

מפני זה מותר לנו לבקש הרבה דברים בתפילת שמונה עשרה, וכן בברכת המעביר שנה כו' שאנו מתפללים אחרי ברכות השחר אנו מזכירים הרבה דברים בברכה אחת, וכן מצאנו בה"יהי רצון" שמתפללים בציבור לפני תפילת קידוש החודש.

(ועיין בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך ח"ב סימן ע"ר בשם האריז"ל בנוגע לתפילה הנדפסת במחזורים שאומרים בשעה שהחזן מאריך ב"איה" דקדושת כתר של הימים הנוראים.)

דב פרידמן

כולל עיון הדף

היסוד של המאמר הזה הוא שאם יש לאדם שתי בעיות, צריך להתרכז על אחת מהם ולהקדיש את כל הכחות שלו לפטור אותה. וכן אנחנו מוצאים בכל התחומים של חיים, שכפי שאדם מרכז את כחותיו על בעיה אחת, אז יעלה הסיכוי שיצליח לפטור אותה; שאם הוא מנסה לפטור את כל הבעיות שלו בבת אחת לא יעלה בידו אפילו אחד מהם מחמת חוסר ריכוז המאמצים הדרוש.

וכן הוא בעניין תפילה. כשצרות באות על אדם, לא די לו לבקש תשועה מהקב"ה, אלא צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה, כמו שאומרים חז"ל: כל שרואה צרות באות עליו יפשפש במעשיו. וכידוע, תשובה הוגנת דורשת הרבה מאמצים.

ומה שאנחנו מתפללים שמונה עשרה שלש פעמים ביום ומבקשים הרבה דברים בבת אחת, אין זה סתירה, כי אנחנו מבקשים דברים שאנחנו צריכים להם תמיד כמו פרנסה ורפואה. וכיון שאנחנו מתפללים לא רק על עצמנו אלא גם על כל כלל ישראל, אז תיקנו שבכל מקרה נתפלל את כל השמונה עשרה, אפילו אם יש לנו צרה מיוחדת ח"ו.

כל טוב,

יונתן סיגלר