לפי פרוש האחרון של התוס' שערב שייך לפסח ראשון ושני יוצא נ"מ חשוב: כל ההלכות המוזכרות כאן שייכות גם לפסח שני וק"ק דלא שייכים הטעמים הפשוטים של הגמ' (שיכנס תאב) וצ"ב. שכמ"ה
אהרן ברכה
מילנו, איטליה
עי' בשו"ת בנין ציון (סי' ל') שכתב דבאמת מוכרח מהתוס' כאן שכמו שגזרו שלא לאכול מן המנחה ולמעלה בערב פסח כן גזרו בערב פסח שני להמביאים פסח שני. ועי' שם באריכות בענין החילוקים (והדינים השוים הנובעים מכמה פסוקים כמו "ככל חקת הפסח יעשו אותו") בין פסח ראשון ושני.
בברכת התורה,
יעקב מנטרוז