אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו
ובהגהות הגר"א נרשם קו על תיבת בזכות ונ"ב בשביל.
אשמח בביאור כוונתו
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
תחילה היה נראה בכוונת הגר"א, דמבואר ברש"י בתענית דיש איסור לאדם לנקות מזכיותיו. [וכפשוטו איסור זה הוא בכלל הבחירה, דבחירה בחיים היינו בחיי העולם הבא, ובזכות אחת יכול להפסיד זה כדאי' בגמרא וברמב"ם שיראה אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב] ולכן עדיף לאדם לאכול בזכות אבותיו היינו או האבות הקדושים או הוריו [עי' רמ"ה] בשביל שלא ינקו לו מזכיותיו. [ומזכותם אין מנקין במה שאחר אוכל בזכותם, ודאי שאין מנקין מזכות האבות הקדושים, ואף בזכות הוריו ואף מחיים נראה שאין מנקין ודו"ק.] ולכן הגיה הגר"א בשביל אבותיו ולא בזכות אבותיו, שלאכול בזכות אבותיו אין בזה איזה חסרון, ודו"ק.
אמנם עוד יש להקשות בדברי הגר"א, דלמה שפירש הרמ"ה שאבותיו הם הוריו, הרי אדרבא יש מעלה לאכול בשבילם, דאיתא בגמרא לא יאמר עשו לי בשביל עצמי אלא בשביל אבי, משום דין כיבוד אב. ולמה כאן יהיה רעותא במה שאוכל בשביל אבותיו.
והעיקר נראה בכוונת הגר"א, דאיתא בגמ' בפרק חלק, ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא. והביאור דזכיות האב לה מהני לזכות בנו. ואף שמשלם ה' השכר לאלף דור, היינו מה שמקבל הבן בשכר אבותיו יאכל, אבל אין יכול לבקש לאכול דבר מסויים או לזכות בדין בזכות אבותיו, דרק ברא מזכי אבא ואבא לא מזכי ברא. ולכן פירש הגר"א בשביל אבותיו ולא בזכות אבותיו דאבא לא מזכי ברא, ולא שייך לאכול בזכות אבותיו, אלא בשבילם היינו בשכר מה שמגיע להם, וזה החסיד אין צריך לאכול בשבילם. ומה שהוקשה לי, הרי יש מעלה לומר עשו לי בשביל אבא. י"ל דמעלה זו היא רק אצל בני אדם, אבל כלפי שמיא, ליכא שום מעלה בזה דיודעים האמת, ואין שייך לכבד אביו יותר אצל הקב"ה באמירה זו דעשו לי בשביל אבא ופשוט.
עוד יש מקום לפרש דברי הגר"א ע"פ דברי הגמרא בשבת דתמה זכות אבות ואכמ"ל.
לרפואה שלמה לאאמו"ר שליט"א
המצפה לישועת ה'
אליהו סלומון