יבמות ח. סד"א הואיל ואשיתרי אישתרי
יל"ע לפי דברי הגמרא להלן אשת אח נדה, מה נדה אף יששי היתר לאחר זמן, שמשמע שעיקר איסור אשת אח לא נאמרה לאחר מיתה בלא בנים, א"כ אין זה אישתרי ואיך מדמינן זה לטמא שהותר להכניס בהונות
וברט יל"ע לפי משנ"ת ברשב"א בדף מא דבמיתת בעלה הותרה ביתר גמור ויכול לישנאה אפילו בלא במקום מצות ייבום, מאי איכא למימר.
אברהם יוסף שווארץ
סוף סוף התורה התירה איסור אשת אח שהיה כאן עד המיתה, גם אם הפקיעתו לגמרי. ולכן ס"ד להתיר גם איסור אחר שהצטרף עמו באקראי.
אמנם עדיין להרשב"א לא דמי לגמרי למצורע שהותר להכניס בהונותיו לצורך טהרתו, דהכא הותר אף שלא במקום המצוה ואף כשאין זיקה, משא"כ במצורע. וכתב בספר אמרי משה (ה,כג) שדברי הרשב"א נאמרו רק לפי האמת שלא אומרים הואיל ואשתרי אשתרי, אבל לפי הס"ד אין הנפילה מתרת אלא המצוה. וע' גם בשו"ת אחיעזר ח"א ד אות ב.
יוסי בן ארזה
תודה רבה על התושבה.
עם כל זה לא כל כך הבנתי מי שנשא אשה הרי הוא אסור באחותיה, ובודאי לא עלה על דעת מאן דהוא לומר הואיל והיה מותרת עד השתא תישאר בהיתרה. לפי משמעות הגמרא בדף נד במיתת הבעל הופקעה האיסור, ולכאורה הרי היא דומה לכל אשה שאינה אוסרה עליו. [כדמוני דכדי לומר הואיל ואישתרי נצטרך לומר שיש סיה להתיר כסדר, ולא שנפקעה האיוסר לפני זה.]
איני מבין את השאלה.
הלא כאן מדובר על איסור אחד, אשת אח, שהתורה התירתו לצורך מצות יבום. על מקרה כזה אומרים שגם איסור אחר שנזדמן באקראי יותר גם הוא. בדיוק כמו בצרוע שראה קרי.
יוסי בן ארזה
במצורע זה התר גמור ולא דחייה, אלא שלא התירה תורה אלא אופן מסוים של כניסה. בדיוק כך גם באשת אח.
יוסי בן ארזה