לשיטת רש"י בחולין קיח: ד"ה יש יד לפחות מכזית דשני אוכלים הנמצאים אחד ליד השני מקבלים טואמה ביחד איך דימה הגמרא בעירובין עא: עירוב לדעת רבי יוחנן בן נורי בשמן שצף על גבי יין, הרי אפם הם אחד ליד השני הם מצטרפין לטומאה ואין זה שום ראיה שבעצם נעשים אחד?
אברהם יוסף שווארץ
עי' חזון נחום טבול יום פ"ב מ"ה שאין למדין דיני שבת מחיבורי טומאה והביא ראייה מחולין קכז: אמר שמואל תאנים שצמקו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין והתולש מהן בשבת חייב חטאת. הא שאין למדין זה מזה אם לא בדבר המפורש במשנה או בברייתא.
יישר כח
דוד בלום
לא הבנתי כוונתך.
דברי גמרא דילן הם לכאורה סתירה לדברי החזון נחום
כתר"ה שליט"א צודק, ובאמת גם החזון נחום רק אמר דבריו בתוך קושיא על הגמרות במס' שבת אבל למעשה הגמ' שם באמת לומדת דיני שבת מחיבורי טומאה, לכן הדרני בי. אלא נראה שהגמ' כאן למדה מדברי ריב"נ שניהם חיבורים זה לזה שכמו שיין ושמן חיבורין זה לזה לענין טבו"י כן לענין עירוב הם חיבורין לפי רבי שמעון. ומה שהקשה כתר"ה מיש יד לפחות מכזית שרואים שם שאם הם אחד ליד השני הם מצטרפין לטומאה, הרי רבנן לא ס"ל הכי כי רבנן ס"ל בשמן שצף ע"ג יין ונגע טבו"י בשמן לא פסל אלא שמן בלבד.
כל טוב
דוד בלום
לפי דברי הדר"ג יש להקשות להיפך, איך דעת רש"י בחולין ובעוד מקומות מסתדרת עם שיטת רבנן כאן?
עי' משנה למלך הלכות טומאת אוכלין פ"ד ה"ג שכל האוכלין מצטרפין לכביצה דוקא כשהם מחוברים שנעשו גוף אחד, אבל אינם מחוברים אלא שנוגעים זה בזה אינם מצטרפים וגו'. ואף שמדברי רש"י בפרק העור והרוטב נראה דס"ל דכל שנוגעים זה בזה מצטרפין לכביצה, כבר הוכיחו התוס' שם בד"ה אין והרשב"א שם בחידושיו דכל שלא נעשו גוף אחד לא מצטרפי, והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי.
כל טוב
דוד בלום