א) יומא סה.
רש״י ד״ה נמצאו - קאי אאבדו
החזירום הגנבים - קאי אנגנבו
פשיטא, ומה כוונתו בזה, וצ״ע.
ב) יומא סה:
ומשום גזירה ימותו וכו׳ אלא... ומשום גזירה ימותו וכו׳ אלא... ומשום גזירה ימותו וכו׳ אלא... ומשום גזירה ימותו וכו׳
הגמרא כבר דחה ״ומשום גזירה ימותו״ וא״כ מה ההו״א לתרץ אלא..?
ג) יומא סה:
רש״י ד״ה ומשום גזירה ימותו - בתמיה דיו אם ירעה.
מדוע לא פירש כן לעיל בתחילת הגמרא?
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
שלום.
א) רש"י בא לומר שלא נפרש שנמצאו הגנבים או שהחזירו מעצמם.
ב) כל אחד מהאמוראים שמתרץ משום גזרה מסוימת סבור שאותה גזרה חמורה מהאחרת ויש להם למות בגללה (תו"י ותורא"ש).
גם יתכן שדרך התלמוד בכיו"ב, כדי להראות שאין לתרץ אלא בענין זה (ע' תורי"ד פסחים עז: וערול"נ סנהדרין סט:).
ג) לכאו' דברי רש"י מתייחסים על הפעם הראשונה שהגמ' מקשה.
בברכה, יוסי בן ארזה
ישר כח!
ג) לכאורה מסדר דיבוריו מבואר לא כן
יתכן שזה שיבוש המעתיקים.
יוסי בן ארזה