מדוע שני ולא ראשון שהוא קודם.
וזה תלוי בהרבה דברים.
אם הנוצרים עדיין לא קבעו בזמנו של רבינא את יום ראשון כיום השביתה שלהם אז בוודאי קשה מדוע שני ולא ראשון.
אם הנוצרים כבר כן קבעו את יום ראשון אז זה תלוי בכמה דברים.
האם הרומים כבר קבלו עליהם את דת הנוצרים.
האם מלכויות אחרות התחשבו בדת הנוצרים.
מי הי׳ השליט בבבל אז. בזמנו של רבא עדיין היו הפרסים שולטים בבל, מצינו שרבא הי׳ לו עסק עם שבור מלכא מלך פרס. האם גם בזמן רבינא שהי׳ יותר מאוחר מרבא (קידושין ע״ב: בראש העמוד) היו הפרסים עדיין בבבל.
קיצורו של דבר, אם הנוצרים כבר קבעו את יום ראשון, אז יתכן לפי התנאים דלעיל, שרבינא לא נקט יום ראשון כדי לא להביא גזירות על יהודי בבל או יהודי רומי.
בעילום שם
א) כתב רש"י (ד"ה אמר רבינא) אחד בשבת ששובתין בו, ע"כ. הרי מפורש ברש"י שהנכרים היו שובתים אז ביום ראשון.
ב) ועי' תענית כז: שאנשי מעמד לא היו מתענין ביום ראשון ושם אמר ר' יוחנן שזה מפני הנוצרים, ופרש"י שעושים אותו יום טוב שלהם. ועיי"ש במאירי שפי' מפני הבבליים שהיו הם מתיראים מהם הרבה והוא קורא אותם על שם נבוכדנצר כמו שביארנו בפסוק [ירמיה ד:טז] נצרים באים מארץ מרחק וידוע שהצלם הגדול לעבודת השמש היה נעבד באותו זמן בבבל והיו עושים יום אד ביום א' [כמדומה שלכן נקרא Sunday- ד.ב.] שהוא ממשלתו של שמש, עכ"ל המאירי.
ג) משמע מהנ"ל שיום ראשון היה יום איד של הנכרים גם לפני שמי שקוראים אותם היום נוצרים אימצו אותו.
כל טוב
דוד בלום