א) לכאורה כוונת רש"י לציין שמ"ש להפיס דעתו של בעל הבית הוא מופיע בסוגיא הראשונה של הפרק שלנו ורש"י קורא לזה כל הנשבעין כי מיד אחר המשנה בדף מה. הגמ' מתחילה כל הנשבעין וגו' ובסוגיא קצת אחרי זה הגמ' מביאה את הלשון כדי להפיס דעתו וגו' ומכיון שבדף מט. הגמ' מפרשת את הסוף של המשנה וזו הסוגיא של חלקו השותפין וגו' והוא כמעט הסוגיא האחרונה של המשנה שלנו לכן רש"י מציין שכמעט בסוגיא הראשונה של פרקין הגמ' מביאה כדי להפיס וגו' וזה הוי כאילו רש"י כתב "כדאמר בריש פרקין" כי רש"י קורא לריש פרקין כל הנשבעין וצ"ע בזה.

ב) חשבתי להביא קצת סיוע לדברים הנ"ל שרש"י אינו מתכוין לציין לפרק כל הנשבעין אלא לסוגית כל הנשבעין, שהרי כמדומה הרבה פעמים רש"י בפירושו מציין את הפרק כגון לקמן בסמוך מט. (ד"ה אמר לו) שכתב ילפינן לה בפרק מרובה, ע"כ. הרי שלא כתב רש"י ילפינן לה במרובה כי הדרך היא שאם רש"י מציין לפרק בגמ' הוא כותב שזה פרק וכן לעיל מח: (ד"ה והתני רבי) וז"ל רש"י בפרק שבועת הדיינין, ע"כ. הרי שלא כתב בשבועת הדיינין אלא בפרק שבועת הדיינין. והנה אע"ג שרש"י לעיל מח: ד"ה והאפוטרופין כתב, וז"ל, במסכת גיטין בהנזקין, ע"כ, ולא כתב בפרק הנזקין שם, י"ל שמאחר שכתב במסכת גיטין וציין המסכת א"כ אינו צריך לכתוב גם פרק. והנה צריך בדיקה בכלל זה עכ"פ בזה שרש"י מט. כותב כדאמר בכל הנשבעין ולא כתב כדאמר בפרק כל הנשבעין, י"ל שיש משמעות שאין כוונתו לציין לכל הפרק אלא רק לסוגיא מסויימת בפרק זה.

דוד בלום