לכבוד מו"ר הרה"ג רב דוד שליט"א אחדשה"ט
כי הוה למד בן זכאי הוה קרי ליה כתלמיד היושב לפני רבו כי הוה לימד הוה קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי כי קרי ליה בן זכאי על שם "דמעיקרא" וכי קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי על שם "דהשתא"
וברש"י והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם "ההיא שעתא" דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם "סופיה" קרי ליה
ויש לעיין מדוע שינה רש"י מפשטות הגמרא וכתב באו"א. וצ"ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
לא הבנתי למה כתר"ה שליט"א כתב שרש"י שינה מפשטות הגמ' וכתב באופן אחר, דהנה כוונת הגמ' סוף מא. וריש מא: שכשרבן יוחנן בן זכאי היה תלמיד יושב לפני רבותיו הדיינין אמר לפניהם שאפשר לחקור את העדים בעוקצי תאנים ודבר זה היה מסתבר לרבותיו, ולכן קבעו במשנה שבן זכאי בדק בעוקצי תאנים כי אז בימי צעירותו של ריב"ז י"ל שעדיין דנו דיני נפשות. ואין הכוונה שבן זכאי אז כבר היה דיין כי עדיין היה תלמיד אלא מכיון שאמר שראוי לבדוק בעוקצי תאנים לכן כתבוהו במשנה כאילו הוא עצמו בדק.
ומסבירה הגמ' ריש מא: שהמשנה שקוראת אותו בן זכאי הולכת לפי מעיקרא שבהתחלה כשאמר את ההלכה היה עדיין תלמיד, משא"כ הברייתא סוף מא. הולכת לפי עכשיו שבסוף נהיה רב.
וזה מ"ש רש"י ד"ה וקבעוה שהמשנה שקוראת אותו בן קאי על שם ההיא שעתא שאמר את הדבר היינו כשהיה עדיין תלמיד, משא"כ הברייתא שקוראת אותו רבן קאי לפי הסוף שבסוף היה רב.
עלה והצלח!
דוד בלום