שלום ר׳ אברהם יוסף,

אינני בטוח לאיזה תוספות או רבינו חננאל אתה מתכוון, ולמיטב ידיעתי עיקר מצוות עליה לרגל היא ביום טוב הראשון, וכפי שמבואר בתוספות עצמו בעמוד זה, שלולא שהיה כתוב ׳במועד׳ בפסוק, היינו אומרים שהמצוה היא ביום הראשון דוקא, שהרי נאמר בפסוק ׳בבוא כל ישראל׳, והם באים מהיום הראשון שהוא עיקר מצוות עליה לרגל כמבואר בגמרא חגיגה ז ע״א, וברמב״ם פרק א׳ מהלכות חגיגה, הלכה א׳.

ואפילו אי נימא שאין חיוב דוקא לבוא ביום הראשון, אפשר להבין ש׳בבוא כל ישראל׳, היינו מהשעה שישראל יכולים לבוא, ולא אחרי כמה ימים שכבר חלק גדול מישראל כבר באו, ועל כן למדנו שעיקר המצוה בתחילת החג, אך לא ביו״ט הראשון, אלא ׳במועד׳ שהוא למחרת במוצאי יו״ט.

בברכה,

אהרן שטיינר

אברהם יוסף שווארץ שואל:

לכ' הגאון הגדול ר' אהרן שטיינר שליט"א

בודאי בגודל חריפתיה אישתמיטתיה דברי רבינו חננאל והתוס' במס' ראש השנה ה., דאיתא התם מה חג המצות טעון לינה, ופירוש רבינו חננאל כלומר אין לך רשות לחזור לאהליך עד כ"ב ניסן.

לעומת זה תוס' שם פירשו שאין חיוב שילין שם כל ימות הרגל וביארו דברי הגמ' בפרק ד' של מס' סוכה "לינה כל ז'" שאפשר לקיים עלייה לרגל / לינה בא' מז' ימי הרגל.

וכעין זה בתוס' סוכה שם ועיי"ש בריטב"א שהאריך בכל הסוגיא,, וכן בפסחים בפרק ט', ובזבחים ובדברי תסו' אלו יש שינוי לשון קצת, וכן לגבי גדר לינה בשמיני, ובתסו' ראש השנה אכן משמע כמו שכתבתם, שעיקר המצוה הוא ביום ראשון, אמנם בתוס' סוכה משמע שהסתפקו דאולי מחויב בלינה כל ימי הרגל, או באחת מימי הרגל, עיי"ש

שוב שלום רב לאוהבי תורתך,

לענ״ד לפום חרפתיה שבשתיה, ואולי איני זוכר תלמודי דיי, אבל כל דברי התוספות שהבאת, הם אך ורק לגבי מצוות לינה אחר הקרבן, אבל הדברים פשוטים בכל מקום, כולל בדברי התוספות בסוכה ובר״ה שהביא מר, שאינו חולק על ההנחה הפשוטה, שיש חיוב להיראות בעזרה ביום טוב הראשון של כל חג, ורק דן לגבי מצות לינה ד׳ופנית בבוקר והלכת לאוהליך׳, דיש צד בפסח לומר שכל החג נחשב כאחד כדברי ר״ח, וכמובא בתוספות ר״ה שם, אך רק לעניין לינה, ולא לעניין מצוות הראיה שיש מצוה לבוא עם הקרבנות, וכאמור, שאין לומר שהפסוק ד׳ופנית׳, קאי איום טוב ראשון, שאין בו שום חידוש.

אני מקוה שאיני טועה ומטעה, ואם יש לך סימוכין לדבריך, אשמח לראותם.

יישר כחכם,

אהרן שטיינר