לכבוד מו״ר הרה״ג שליט״א אחדשה״ט
כתובות מ:
פגם רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת:
היכי שיימינן לה אמר אבוה דשמואל אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה לשמשו שפחה בעולה לשמשו מאי נפקא ליה מינה אלא בין שפחה בעולה לשפחה שאינה בעולה להשיאה לעבדו ולעבדו מאי נפקא ליה מינה בעבד שיש לו לרבו קורת רוח הימנו
פתח בבתולה וסיים באינה בעולה, ולכאורה יש חילוק גדול ביניהם שהרי בתולה היינו אשה שיש לה בתולים, משא״כ אינה בעולה היינו שלא נבעלה אבל מוכת עץ שפיר נקרא אינה בעולה.
והנה רש״י כתב ״להטעימו טעם בתולה״ ומשמע שיש לה בתולים, אולם יש לומר ״חן של בתולה״ דהיינו אשה שלא נבעלה - עיין רשב״א לעיל יא. שמוכת עץ אע״פ שאין לה בתולים לא בטל חינא שהרי לא נעשה בא מעשה ע״י איש.
החותם בכבוד גדול,
שמואל דוד בערקאוויטש
יתכן שכשמדובר להשיא לעבד בוודאי מדובר על שפחה כנענית ולא נופל עליה לשון 'בתולה' גם אם במציאות לא נבעלה, כי כל גויה ושפחה בחזקת שאינה בתולה, לכן דקדקו לומר עליה 'שאינה בתולה'.
יוסי בן ארזה