מנחות ד:
והתנן המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן שלמים מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה
ועיין רש"י לא נהנין - מדרבנן מפני דמי "עולה" שבהן
ולא מועלין - מפני שראויין לבא לשלמים הואיל ולא הפריש אלו "לחטאת ואלו לשלמים" ושלמים אין בהן מעילה דלאו קדשי ה' נינהו אלא ממון בעלים אלא באימורים לאחר זריקת דמים בפ"ק דמסכת מעילה (דף ז:)
סתומין - דלא פירש אלו "לחטאת ואלו לעולה"
ויש להעיר,
א) מדוע בד"ה לא נהנין לא כתב רש"י "מפני דמי 'חטאת' ועולה שבהן"
ב) מדוע בד"ה ולא מועלין לא כתב רש"י "הואיל ולא הפריש אלו לחטאת 'ואלו לעולה' ואלו לשלמים" כו'
ג) מדוע בד"ה סתומין לא כתב רש"י "דלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה 'ואלו לשלמים' "
וצ"ע בכל זה.
החותם בכבוד גדול,
שמואל דוד בערקאוויטש
א) עי' שער המלך הל' חמץ ומצה פ"ג הי"א שכתב שט"ס נפל בספרים כי משמע לפ"ז שבדמי שלמים ליכא איסורא אפילו מדרבנן והא ליתא, עיי"ש, וצ"ע רב בכל זה.
הנה בשער המלך הנ"ל כתב שמ"ש רש"י "מפני דמי עולה שבהן" שייך בדיבור המתחיל שאחרי זה, וצ"ל ד"ה ולא מועלין. מפני דמי עולה שבהן מפני שראויין לבא לשלמים, ע"כ. ופי' שסד"א שמועלין בגלל דמי עולה שמעורב בתוך המעות קמ"ל שלא מועלין משום שגם מעורב דמי שלמים בתוך המעות, וא"כ נראה שלא כ"כ קשה למה רש"י לא כתב מפני דמי חטאת ועולה שבהן כי רק בהוה אמינא היה אפשר לחשוב שמועלין משום דמי עולה אבל באמת אין מועלין משום דמי עולה, וא"כ אין מן הצורך לפרט כל הדברים שיש בהוה אמינא, אלא מכיון שידענו בסוף שאין מועלין משום דמי עולה ה"ה שאין מועלין משום דמי חטאת.
ב) הנה באמת רבינו גרשום מעילה יא. כתב הפריש מעות לנזירותו ולא פירש אלו לעולתי ואלו לחטאתי ואלו לשלמים, ע"כ. הרי שרגמ"ה פירט כל הדברים אמנם כבר מצינו שלפעמים רש"י אינו מונה כל הפרטים, עי' סנהדרין י. ד"ה מלקות שרק הביא ג' מיתות ב"ד ולא הביא חנק, ועי' רש"י ריש כריתות ב. (ד"ה כל) שהזכיר חנק וסקילה והשמיט שריפה (עי' ערוך לנר שם). ומשמע שרש"י אינו תמיד מביא כל דבר וגם כאן רש"י השמיט לעולתי והרי כבר הזכיר עולה שתי שורות לפני זה.
עי' גיטין לג. אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל
בהצלחה רבה
דוד בלום
יישר כח גדול!
ועיין בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי ובספר ישר וטוב.