כבוד מו"ר הרה"ג רב דוד שליט"א אחדשה"ט
א"ל כופר לר"ג אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא איכא קרייה לשמעיה מחא ביה באפתקא א"ל אמאי על שמשא בביתיה דכופר א"ל שמשא אכולי עלמא ניחא ומה שמשא דחד מן אלף אלפי רבוא שמשי דקמי קודשא בריך הוא ניחא לכולי עלמא שכינתא דקב"ה על אחת כמה וכמה
וברש"י שמשא אכולא עלמא ניחא שמשא חמה.
ויש לעיין מה כוונת רש"י בזה, וגם מדוע לא פירש כן בתחילת הגמרא.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
נראה שרש"י מבאר מ"ש בגמ' "ומה שמשא דחד מן אלף אלפי רבוא שמשי" שבמשפט אחד הזכרנו גם "שמשא" וגם "שמשי", לכן רש"י מפרש שיש חילוק בין שמשא לבין שמשי ובאמת כמדומה שהמפרשים ביארו שהמילה "שמש" מקורו מזה שהשמש "משמש" את העולם ועוזר לעולם ע"י מתן חום ואור, ומ"מ מבואר כאן בגמ' שהשמש הוא רק אחד מהמון שמשים שבעולם. לכן רש"י מפרש שמ"ש בגמ' שמשא זה רק מדובר על חמה שהיא מה שאנחנו קוראים שמש והיא נותנת חום לעולם, משא"כ מ"ש בגמ' שמשי מדובר על המון עוד גופים בעולם שמשמשים את העולם בכל מיני דרכים שונות. ולכן רש"י רק עכשיו כותב שששמא זה חמה לא בהתחלת הגמ' כי ידענו בהתחלת הגמ' ששמשא זה חמה, אבל עכשיו שהגמ' מזכירה שמשי חייבים להבהיר שהחמה היא אחרת משאר אלף אלפי רבוא שמשים בעולם בזה שהיא נותנת חום לעולם.
חילך לאורייתא!
דוד בלום