פרק ו הלכה י מה ההבדל מהלכה ח?
תודה רבה
א) זו קושיא מצוינת ומצאתי בס"ד בינתיים בשתי ספרים ששואלים אותה עי' ספר משאת משה (לרבי משה חברוני זצ"ל) זבחים סי' כט סק"ו עמ' 134 וספר מקדש יחזקאל זבחים קג. ריש עמ' שצג.
והנה במקדש יחזקאל הביא שהצפנת פענח לרוגיצ'ובר זצ"ל על הרמב"ם כאן כתב לחלק בין עולה לשאר קדשים ועיינתי בצפנת פענח בהלכות ערכין פ"ו ה"ח שכתב וז"ל ועיין רש"י זבחים קג. ד"ה ולא דמחלק בין עולה לשאר קדשים ועי' בכורות כו: דעיקר עולה לאו לכפרה ועי' זבחים ז: עולה דורון ע"כ.
ועי' גם צ"פ לקמן בסמוך ה"י וז"ל והנה מלשונו כאן משמע דיש נפקא מינה דגבי עולה רק מדברי סופרים מה שאין כן בשאר ע"כ בצפנת פענח.
והנה במקדש יחזקאל לעיל מזה קצת בעמ' שצב ביאר מה שכתב הרמב"ם פ"ו ה"ח המקדיש קדשי מזבח לבדק הבית הרי ההקדש חל עליהן ותערך הבהמה ותפדה ויפלו דמיה לבדק הבית והבהמה תקרב למה שהיתה בתחלה ע"כ ברמב"ם וביאר מקדש יחזקאל ד"ה הנה ברמב"ם שאין זה כלל סתירה שיהא על בהמה גם קדושת מזבח וגם קדושת בדק הבית כי קדושת מזבח היא על החפצא של הבהמה וקדושת דמים היא על השווי של הבהמה ולכן הבהמה תקרב וגם דמי הבהמה יפלו לבדק הבית.
אבל נראה לעניות דעתי שזה שיכול לחול על בהמה אחת גם קדושת הגוף וגם קדושת המזבח זה רק אם הבהמה באה לכפרה כי קודם הבהמה היתה עומדת להקרבה לכפרה ואחר כך הקדיש הבהמה לבדק הבית כי רצה לתת תרומה לבית המקדש לכן הבהמה עדיין עומדת לכפרה כי לא יכול להפקיע הכפרה שיש לו בבהמה על ידי שיקדיש לבדק הבית אלא צריך גם להביא גוף הבהמה קרבן לכפרה ולתת הערך הכספי של הבהמה כתרומה לבדק הבית.
ועכשיו מובן בס"ד למה עולה היא שונה משאר קדשים כי הביא הצ"פ מזבחים ז: ואמר רבא עולה דורון היא ע"כ הרי שעולה זו מתנה שמביאים אל ה' בבית המקדש וכן בבכורות סוף כו. וריש כו: דעולה כיון דעיקר לאו לכפרה אתי ע"כ הרי שעולה לא באה בעיקר לכפרה אלא לדורון לכן פסק הרמב"ם פ"ו ה"י שאם הקדיש עולה לבדק הבית צריך לפדות אותה ולתת הכסף לבדק הבית אבל אין צריך להקריבה אותה כי לא באה לכפרה כנלע"ד ועדיין צריך עיון רב בזה.
[ כתבתי פירוש אחר מזה של המקדש יחזקאל כי נדמה לי שהוא רק ראה צ"פ פ"ו ה"י ולא צ"פ פ"ו ה"י עיי"ש]
ב) תירוצו של הרב משה חברוני זצ"ל ראש ישיבת חברון בספרו משאת משה:
לעיל כתבתי שהמשאת משה שואל קושיא זאת והוא מתרץ שאדם לא יכול להתפיס עולה לבדק הבית משום שאינו שלו. הוא מביא הלכה ש"מקייצין בעולות" [עי' שקלים סוף יא: מקייצין בהם את המזבח] עי' מנחות צ. שמביאה משנה שמותר נסכים לקיץ המזבח ופרש"י ד"ה לקיץ שקונין מהם עולות ומקייצין בהם את המזבח כשאין שם קרבנות כדי שלא יהא המזבח בטל ע"כ דהיינו שיש ענין שתמיד יקריבו קרבנות על המזבח ואם אין קרבנות אחרים הרי תיקנו שתמיד יהיו עולות ברשות ביהמ"ק שיהיו יכולים להקריב. המשאת משה מוסיף שגם עולת יחיד שייכת לביהמ"ק [ולא ידעתי מה המקור לזה].
הוא מביא מב"ק עו. "מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן" ומוכיח מזה שחטאת ואשם שייכים לבעלים ואינם נכסי הקדש גם אחרי שהקדישו אותם ורוצה לומר שעולה שונה כי היא שייכת לביהמ"ק.
המשאת משה כותב שעולה לאו לכפרה אלא הוא נדר או נדבה והוא חתחייבות להקדש לכן אינו יכול להקדיש עולה לבדק הבית.
נראה הכוונה שמאחר שהוא כבר יש לו התחייבות להקריב עולה לכן לא שייך להתחייב שוב פעם להקדש על ידי שיתפיס לבדק הבית ומשום הכי הרמב"ם כותב בה"ח שאם הקדיש שאר קדשי מזבח לבדק הבית ההקדש חל אבל בה"י כותב שמן התורה אינו יכול להדקיש עולה לבדק הבית.
[נלע"ד שזה דומה לגמ' זבחים ז: שהבאתי לעיל אמר רבא עולה דורון הוא]
ג) סיכום של התירוץ של הגאון רוגיצ'ובר זצ"ל:
במילים פשוטות אפשר לסכם ההבדל בין רמב"ם ה"ח לרמב"ם ה"י כי בה"ח הוא הקדיש בהמה למזבח לכפרתו ועכשיו הוא רוצה לתת אותה בהמה מתנה לבית המקדש ואנחנו אומרים שיכול לעשות כן כי יתן דמי הבהמה לבדק הבית וגם יקריב גוף הבהמה במזבח מה שאין כן בה"י כשמקדיש תודה הרי רק נותן מתנה לביהמ"ק כי זה לא כפרה וא"כ מדאורייתא כשמקדיש עולה לבדק הבית אין לזה משמעות כי בדק הבית זה מתנה לביהמ"ק ואינו יכול לתת אותה מתנה פעמיים
ד) מצאתי בס"ד מקור למה שכתב משאת משה שקרבן עולה לא שייך לבעלים לכן אינו יכול להקדיש עולה לבדק הבית כי אינה שלו:
עי' תוספות ב"ק עט. ד"ה גנב שכתב שבקדשי בדק הבית לא שייך לומר מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן (עי' ב"ק עו.) כמו בקדשי מזבח שקרבן קרב לכפר על הבעלים ונשחט לשמו ושם בעליו עליו עכ"ל ולפי זה אצל קרבן עולה - שעיקרו לאו לכפרה (בכורות כו:) - גם לא אמרינן מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן כמו שכתב משאת משה. וזה מתאים עם זבחים ז: שעולה הוא דורון כי נתן מתנה זו לביהמ"ק ואינו שלו כבר.
ואולי זה גם כוונת צפנת פענח במה שכתב שיש חילוק בין עולה לשאר קרבנות לכן כתב רמב"ם ה"ח שיכול להקדיש שאר קרבנות לבדק הבית אבל בה"י כתב שמדאורייתא אינו יכול להקדיש עולה לבדק הבית.
[וגם יש להעיר מלשון הגמ' נזיר יח: שעולה "דורון בעלמא" הרי שהגמ' הוסיפה המילה "בעלמא" והדגישה שהיא שונה משאר קרבנות ובשפה שלנו היינו אומרים שעולה היא "סתם מתנה" ולכן א"א להקדישה לבדק הבית כי כבר נתן]
דוד בלום