1)

ל. לענ"ד יש לפרש למה יותר דקדקו בתיבות בספר תורה ובתהילים ע"פ המדרש שמובא בנפש החיים שער ד' פ"ב שבקש דוד המלך ע"ה מהקב"ה שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות עיי"ש. ומשמע שדוד המלך רצה שהמדרגה של תהלים תהיה כמו המדרגה של חמשה חומשי תורה וכתב שם בנפש החיים כי לא מצינו בדברי חז"ל מה תשובה השיבו הוא יתברך על שאלתו עיי"ש, ומשמע שיכול להיות שהקב"ה הסכים לבקשת דוד וא"כ י"ל שהקדושה של תהלים שוה לקדושה של החומש. ואפילו אם נאמר שהקב"ה לא קיבל בקשת דוד בזה, מ"מ י"ל דעכ"פ המדרגה של תהלים קרובה לשל תורה ועפ"ז אפשר להבין למה דקדקו בתיבות של תהלים.

מצאתי בשל"ה הקדוש על מס' יומא אות לה שהוא גם מביא המדרש שהביא בנפש החיים שדוד ביקש שהעוסק בתהלים יחשב כעוסק בנגעים ואהלות ולומד משם השל"ה וז"ל שהועסק בתהלים הוא ג"כ כעוסק בתורה ע"כ (משמע לכאו' שהשל"ה למד שבקשת דוד התקבלה דלא כנפש החיים שנסתפק בזה).

משמע מזה טפי שהמדרגה של תהלים הוא דומה למדרגה של תורה ועפ"ז יש פתח להבין למה מנו חציין של פסוקים וגו' רק בתורה ובתהלים. ויש עוד סמך לזה מהגמ' לקמן לג. שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני עיי"ש בסוגיא שמשמע לכאו' שרק הקפידו לעמוד בפני מי שלימד תורה או תהלים ושוב יש משמעות שהמדרגה של תהלים דומה לשל תורה.

ועוד משמע שמהגמ' הנ"ל שכשם שיש חמשה חומשי תורה כן יש חמשה חומשי תהלים וכ"כ באבן עזרא תהלים ג:א חמשה ספרים הם בספר תהלים

2) לא: יש לפרש שמילת יקר מראה על חביבות טפי ממילת אהבה וכן יש ללמוד מהפסוק בנביא (ירמיה לא:יט) הבן יקיר לי אפרים וגו' ושם בפסוק רואים גודל אהבת ה' לאפרים כי המו מעי לו וזה יותר מסתם אהבה כי הוא עמוק בגוף. ומשמע מכאן שיקר הוא יותר מאהבה בעלמא וכן הוא רוב הפעמים בטבע העולם שאהבת האם לבנה הוא יותר גדולה מאהבת האבא כי היא ילדתו ע"י יסורי הריון ולידה וקשורה אליו בגוף ובנפש. וזה מה שאמר רבי יעקב בר אבוה לפי רש"י שאני אהוב לאבי אבל הקשר עם אמי הוא עוד יותר גדול כי אליה אני יקיר וכבן יקיר אפרים יותר משאר תנ"ך. שהקשר כ"כ קרוב (ויש לדייק באמת שרש"י לא כתב יקר אלא יקיר ללמד שהוא בן יקיר כאפרים). וכן משמע לעיל ריש לא. שהאמא אוהבת הילד בטבע יותר מן האב כי היא משדלתו בדברים ומחפשת תמיד דרכים שהילד יאהב אותה. והסיבה י"ל כנ"ל כי היא לא סתם אוהבת את בנה אלא מייקרת אותו כי הוא לה כאבן יקרה שיותר שוה מפז כי הילד שלה הוא הדבר הכי יקר בעולם בעיני אמו. בס"ד אשיב בהמשך על שאר השאלות

עי' ר"ן שכתב שר' יעקב בר אבא היה ביותר אהוב לאביו ולאמו לכן היו עושין לו געגועין הללו עיי"ש וזה גם י"ל כונת רש"י שכל אחד מהוריו היתה לו דרך מיוחדת באהבתם לבנם וזה בא רש"י להדגיש שהיתה גם אהבה וגם יקר.

3) ע"פ פשוטו רש"י כתב קודם מאכילו ומשקהו כי הם מצויים ביותר ונזכרים קודם בברייתא סוף לא: ואח"כ כתב רש"י ומכבדו כי זה שם כללי למלביש ומכסה מכניס ומוציא שהם כיבודים יותר כלליים למלבישו.

אמנם יש להוסיף שמלביש הוא ענין של כבוד ומקור לזה משבת קיג: דר' יוחנן קרי למאניה מכבדותיה וכתב רש"י שם וכבודו היינו בגדיו עיי"ש, כי הבגדים הם המכבדים את האדם לכן כתב רש"י כי זה מרמז.

4) נראה שמ"ש רש"י (ד"ה ומאכילין) וכן כולם זה קאי גם על דיבור הקודם ברש"י, דהיינו כי הברייתא מזכירה גם ב' אחים שני שותפין הרב ותלמידו, ואילו רש"י אינו מזכיר דוגמאות אלו להדיא כי בסוגיין עסקינן בכיבוד אב, לכן רש"י מזכיר רק אב ובן. אמנם בסוף דבריו רש"י כתב וכן כולם ללמדנו שהדינים של פודין זה לזה מע"ש ומאכילין זל"ז מ"ע אינו רק קאי על אב ובן אלא גם על שאר דוגמאות שהובאו בברייתא אבל רש"י לא כתב וכן כולם לעיל כי אין עיקר עסקנו כאן אלא באב ובן.

5) בספר דף על דף כאן (להרב אברהם נח קליין שליט"א) מביא מרבי ישראל סלנטר זצ"ל שמוכח מהגמ' כאן שבמדות אין איסור לפני עור. לפ"ז מותר לשבח חברו ואין לחוש שמחמת זה גורם להכשילו באיסור גאווה. עי' דרך שיחה עמ' שסט בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א שיסוד דברי הגרי"ס זצ"ל שרק באיסורים ממש יש בהם לפנ"ע. בשעת ריתחא פי' בשעה שבנו בלא"ה כעס.

6) יש מחלוקת בין רבי יחזקאל לבין בנו רמי לענין הגירסא במתנ' סנהדרין עט: מדובר שם בחייבי מיתות שנתערבו ורבי יחזקאל ס"ל דתנן הנשרפים בנסקלים כי לשון זה משמע שאחד מן הנשרפים נתערב בנסקלין הרבה פי' שהנשרפים הם המיעוט וזמ"ש רש"י דא"כ אזלת לך בתר מיעוטא כי רש"י מדבר על שיטת רבי יחזקאל (דהיינו מה שמקשה רמי על אביו לשיטתו) ולרבי יחזקאל הנשרפים הם מיעוטא.

אח"כ רבי יחזקאל מקשה על שיטת בנו מהסיפא של המתנ' (ומ"ש בגמ' תיפוק לי דרובא נשרפים נינהו זה קאי בשיטת רמי כפי שאביו מקשה עליו) אבל רמי תירץ קושית אביו ואמר התם רבנן הוא דקאמרו ליה ועל זה פרש"י (בד"ה התם) בשריפה בתר רובא כי שם קאי בשיטת רמי בריה דרבי יחזקאל שסובר שהנשרפים הם הרוב. בקיצור מ"ש רש"י בתחילת דבריו שהנשרפים הם המיעוטא אזיל בשיטת רבי יחזקאל ומ"ש בגמ' תיפוק לי דרובא נשרפים ומ"ש רש"י אח"כ שהנשרפים הם רובא קאי בשיטת רמי.

7) עי' ב"י יו"ד סי' רמ סי"ב (ד"ה אמר לו אביו השקיני מים ומצוה) שמ"ש רש"י כגון לקבור המת או לויה ע"כ כלומר דבמצוה עוברת עסקינן דאם אינה עוברת אע"פ שא"א לה לעשות ע"י אחרים יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשנה וכ"כ רבינו ירוחם בשם הרא"ש ז"ל עכ"ל ב"י. והיינו דרש"י נקט דוגמאות אלו כי הם מצוה עוברת ורק בכה"ג מניח כבוד אביו ועוסק במצוה אחרת.

1. הערות נוספות על שאלה א) הנ"ל

מצאתי בשל"ה הקדוש על מס' יומא אות לה' שהוא גם מביא המדרש שהביא בנפש החיים שדוד ביקש שהעוסק בתהלים יחשב כעוסק בנגעים ואהלות, ולומד משם השל"ה וז"ל, שהעוסק בתהלים הוא ג"כ כעוסק בתורה ע"כ, (משמע לכאו' שהשל"ה למד שבקשת דוד התקבלה דלא כנפש החיים שנסתפק בזה).

משמע מזה טפי שהמדרגה של תהלים הוא דומה למדרגה של תורה. ועפ"ז יש פתח להבין למה מנו חציין של פסוקים וגו' רק בתורה ובתהלים. ויש עוד סמך לזה מהגמ' לקמן לג. שני חומשים שניתי לו בספר תהלים ולא עמד מפני, עיי"ש בסוגיא שמשמע לכאו' שרק הקפידו לעמוד בפני מי שלימד תורה או תהלים. ושוב יש משמעות שהמדרגה של תהלים דומה לשל תורה.

ועוד משמע שמהגמ' הנ"ל שכשם שיש חמשה חומשי תורה כן יש חמשה חומשי תהלים וכ"כ באבן עזרא תהלים ג:א חמשה ספרים הם בספר תהלים

2. הערה קטנה על שאלה ב) הנ"ל

עי' ר"ן שכתב שר' יעקב בר אבא היה ביותר אהוב לאביו ולאמו לכן היו עושין לו געגועין הללו עיי"ש. י"ל שזה גם כוונת רש"י שכל אחד מהוריו היתה לו דרך מיוחדת באהבתם לבנם, ולזה בא רש"י להדגיש שהיתה גם אהבה וגם יקר.

3. מקור חשוב נוסף לשאלה א) על דף ל.

ראיתי ברש"ש ב"ב יד: שמעיר על דברי הגמ' שם דאיתא שם סידרן של כתובים רות וספר תהלים ואיוב וגו' ויש לדייק שרק אצל תהלים נזכר שהוא ספר וכן בהמשך הסוגיא איתא וז"ל דוד כתב ספר תהלים וגו' הנה שוב פעם רק אצל תהלים נזכר ספר משא"כ אצל כל שאר ספרי תנ"ך.

ועי' רש"ש וז"ל לכאורה יפלא מדוע שינה לקרוא תהלים בשם ספר וגו', ותירץ הרש"ש, ונ"ל משום דתהלים דמיא במקצת לס"ת בהחלקו לה' ספרים וכן פסוקיו קרובין לפסוקי תורה (עיין קדושין ל), לכן קוראהו ספר עכ"ל הרש"ש. הרי שהרש"ש למד מסוגיין בקידושין ל. שתהלים דומה לס"ת וראייתו מזה שהגמ' כאן אומרת שיש הפרש של רק שמנה פסוקים בין המספר של אותיות בתהלים לבין מספר האותיות של תורה.עכ"פ נראה שיש קצת סיוע מדברי הרש"ש למה שכתבתי לעיל בס"ד שהגמ' כאן רק הזכירה תורה ותהלים משום שהם דומים זה לזה והרש"ש גם הזכיר מה שכתבתי שגם בתהילים יש חמשה חומשים כמו בתורה.