מנחות לא. לך קח מן העובד כוכבים, לדעת הרמב"ם, כפי הנבת הכסף משנה, דפליגי אי יש קנין להפקיע דוקא כשקונה ממנו הישראל, אבל כשהוא ביד העכו"ם כולי עלמא לא פליגי דפטור, א"כ מהיכ"ת דס"ל דחש קנים לעכו"ם להפקיע
לא בטוח שהבנתי את השאלה - האם אתה שואל מה סברת הכס"מ לחלק בין אם הפירות ביד העכו"ם לבין אם ישראל קונה?
יוסי בן ארזה
דעת הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות ה"י, כפי הבנת הכס"מ הנו שכל הסוגיא אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מדי קדושת ארץ ישראל הוא דוקא אם קנאו עכו"ם ושוב מכרו לישראל בחזרה, עי' היטב בחידושי רבינו חיים הלוי ועוד אחרונים שהאריכו בשיטתו וביישוב הסוגיא בפ' השולח אליביה.
עכ"פ, לפי זה הקונה תבואה מן העכו"ם עצמו, בשעה שהשדה הוא ביד העכו"ם, פטור לכו"ע מתרו"מ דאורייתא, ואינו תלוי בסוגיא של יש קנין או אין קנין.
לא ראיתי בכס"מ דבכה"ג שאצל העכו"ם לכו"ע יש קניין, אלא שבזה פשטי המשניות מורים שיש קניין, אך י"ל שיש בזה מחלוקת.
יוסי בן ארזה
לשון הרמב"ם עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעוה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה. לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד
כסף משנה "ואע"ג דבכמה משניות מסדר זרעים ומקומות אחרים משמע דיש קנין לעכו"ם לא קי"ל כוותייהו אי נמי דהתם בשלא חזר ולקחה ממנו ישראל ורבינו מיירי בשחזר ולקחה ממנו ישראל כמבואר בדבריו"
אגב, עיקר פסק הבית יוסף לפטור יבול נכרי מן השביעית וכהנה מבוסס על דעה זו של הרמב"ם - דאע"פ דקיי"ל דעכו"ם לא הפקיעה, מכל מקום כשהוא ביד עכו"ם פטורה לכו"ע
היכן אתה מוצא בדבריו שכתב דלכו"ע הוא?
יוסי בן ארזה