לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
רש"י ד"ה הוי דן את חבירך לכף זכות - ולא בדין בעלי דינים הכתוב מדבר אלא ברואה חבירו עושה דבר שאתה יכול להכריעו לצד עבירה ולצד זכות הכריעו לזכות ואל תחשדהו בעבירה
ויש להעיר מדוע בתחילה הקדים רש"י עבירה לזכות ולבסוף הקדים זכות לעבירה. (ועיין לשון רש"י שבריף)
ואולי בדקדוק כתב כן לחדש דאע"ג שנוטה יותר לצד העבירה מ"מ צריך לדון אותו לכף זכות.
אשמח במראה מקומות בענין זה.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום רב,
איני יודע מי שדקדק בזה. בפשטות פתח במאי דסיים כדרך התנאים בכ"מ. ויש לומר גם כדבריך, שאפילו שצד עבירה נוטה יותר הכריעהו לזכות. אך יש להוסיף, שאילו היה רש"י מסיים כפי שפתח היה צריך להוסיף מלה "אל תחשדהו לעבירה אלא הכריעו לזכות", לכן שינה בבא דסיפא.
בברכה
יוסף בן ארזה
בענין מראה מקומות, אפשר להתחיל עם מצוות עשה ג׳ בפתיחה לספר חפץ חיים, באר מים חיים שם ובפנים הספר הל׳ לשה״ר כלל ב׳-י״ב בהגה״ה, לשה״ר כלל ג׳-ז׳ ובמ״ח ח׳, ט׳, י׳, לשה״ר כלל ו׳-ז׳, ח׳, לשה״ר כלל ז׳ במ״ח י״ב, לשה״ר כלל ז׳-י׳, הל׳ רכילות כלל ה׳-ו׳.
בהצלחה!
הול"ל להכריעו לצד זכות ולצד עבירה הכריעו לזכות כו'
כוונתי הייתה להוסיף על תירוצך, שרש"י התחיל בצד העבירה כי זה הצד היותר פשוט ואעפי"כ הכריעהו לכף זכות. אלא דמ"מ יקשה מדוע לא סיים באותו סדר שפתח - על כן כתבתי שאילו היה מסיים כן היה צריך להוסיף מילה.
כל טוב
יוסף בן ארזה