התוס' מביא את רש"י בביאור מ"ט לשון כאשר ל"ח כלשון חמישי שהמילה "כי" משמשת לה, משום שאם כולל במשמעותו גם לשון אם בתורת ספק כמו "כי תפגע" וגם בלשון כאשר כמו "כי תכלה", אך בסוף התוס' הוא מק' על רש"י במה שכתב שאם כולל גם לשון "אשר", ובעוניי לא הבנתי את ההבדל במשמעות בין לשון "כאשר" [שבו מסכים תוס' עם רש"י] ללשון "אשר" [שבו תוס'חולק על רש"].
יישר-כח ותזכו למצוות וחיילכם לאורייתא
י זילבר, ירושלים, ישראל
התוס' השיגו על מה שכתב רש"י שכל 'אשר' משמעו 'אם', מפני שיש הרבה 'אשר' שאינו במשמעות 'אם', כגון "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת"; "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעון איש שפת רעהו" - שמשמעם כמו "ש-". בניגוד ל'כאשר' שמשמעו 'בזמן ש...' שזה נכלל גם ב'אם'.
כל טוב.
יוסי בן ארזה