א) בפשוטו י"ל משום שרבינא היה יותר גדול מרבה בר עולא והרי רבינא מוזכר הרבה יותר בגמרא מרבה בר עולא. ועי' ב"מ פה:- פו. שרבינא נזכר בסיפרא דאדם הראשון שרב אשי ורבינא סוף הוראה וכתב רש"י שרבינא ורב אשי חיברו הגמ', עיי"ש ברש"י. לכן י"ל שאע"פ שבסוגיא כאן בחולין פירושו של רבה בר עולא מובא לפני פירושו של רבינא מ"מ כשמזכירים שתי אמוראים אלו ביחד יש להזכיר קודם את הגדול שביניהם משום כבודו.

ב) שו"ר שאולי יש לזה מקור בהלכה, דעי' ב"ב קכ. בישיבה הלך אחר החכמה וגו' והוא דמפליג בחכמה, והנה אע"פ שמסתמא רבה בר עולא היה מופלג בזקנה מרבינא כי רבה בר עולא היה דן בהלכה עם אביי (עי' מנחות כא.), מ"מ בתורה מושיבין את החכם למעלה מן הזקן והרי רבינא היה גדול הדור, וצ"ע בזה.

[ועי' בית אב"א (רפפורט) סי' רלז]

ג) שוב עיינתי בזה עוד וראיתי שבתוספות בכמה מקומות משמע שאין כ"כ להקפיד על סדר הדברים בענינים אלו דעי' תוס' ע"ז מה. ד"ה אמר ר"ע דר' יוסי הגלילי היה רך בשנים מר"ע ואעפ"כ לא קשיא מה שמזכירו בגיטין פג. מקמי ר"ע, דכמו כן מזכיר באגדת פסח קודם רבי טרפון שהיה רבו של ר"ע, ומשמע שלא כ"כ מקפידין על הסדר שמזכירין את החכמים בגמ'. וה"נ נוכל לומר שאע"פ שרבה בר עולא דיבר בתחילת הסוגיא קודם רבינא מ"מ אין להפקיד אם בסוף הסוגיא רבינא נזכר לפני רבה בר עולא.

ד) ועי' גם תוס' מנחות סוף סה: שאין לחוש בזה שמזכירין בברייתא רבי יהודה בן בתירא אחרי תנאים אחרים שחיו אחריו והביא תוס' עוד דוגמא לזה מסנהדרין לד. ושוב משמע שלא כ"כ מקפידין על הסדר שמזכירים החכמים.

ה) ועי' תוס' כתובות קה. ד"ה דחשיב שמביא כמה דוגמאות שמזכירים תנא יותר מיוחס לפני תנא אחר גם אם התנא שמזכירים בסוף הוא יותר גדול. ונראה הטעם בזה שאם אדם ממשפחה מיוחסת יש חסרון כבוד לכל המשפחה אם מקדימים לפניהם אדם ממשפחה יותר פשוטה, והנה אצל רבינא ורבה בר עולא אינני יודע מי היה ממשפחה יותר מיוחסת אבל עכ"פ מכיון שרבינא היה כ"כ נפוץ בכל הש"ס, לכן זה חסרון כבוד לכל להקדים לו אמורא הרבה פחות מפורסמת ממנו

ו) ועפ"ז י"ל כעין שכתבתי בתירוץ הראשון שמאחר שרבינא היה מאד מפורסם לכן יש להקדימו לרבה בר עולא אע"פ שבתחילת הגמ' הקדימו רבה בר עולא כי זה חסרון כבוד לאדם מפורסם אם מזכירים אדם פחות מפרוסם ממנו קודם.

חנוכה שמח

דוד בלום